בג"ץ 5105/12 מיכל הלל ,ע'י הלל צוריאל נ. המוסד לביטוח לאומי

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה בגדרי עתירה לבג"ץ. יצויין כי על הבקשה, כמו-גם על העתירה והתצהיר, חתום בעלה של העותרת – ולא העותרת עצמה.

בעתירה מבוקש לבטל החלטה של בית הדין הארצי לעבודה (מיום 5.1.2012), אשר בה נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית הדין האזורי בתל-אביב.

דין הבקשה להידחות.

מתן הפטור המבוקש מותנה בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים: חוסר יכולת כלכלית והליך המגלה עילה (תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). לגבי התנאי הראשון, אין בבקשה שלפניי פירוט הולם באשר למצב הכלכלי, והבקשה אינה נתמכת בתצהיר ובאסמכתאות. לא הוכח אפוא כי אין באפשרות העותרת לשלם אגרה כדין.

לגבי התנאי השני, על פני הדברים ספק רב אם ההליך מגלה עילה, בפרט בשים לב להלכה שלפיה בית משפט זה, בשבתו כבית דין גבוה לצדק, אינו משמש ערכאת ערעור על החלטותיו של בית הדין הארצי, והוא יתערב בהן רק במקרים חריגים ויוצאי-דופן שבהם יצאה מלפני בית הדין הארצי טעות משפטית מהותית שהצדק מחייב את תיקונה (ראו בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים , פ"ד מ(1) 673 (1986)).

אשר על כן, אין בידי להיעתר לבקשה. האגרה תשולם תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה במניין). בהעדר תשלום ימחק ההליך ללא צורך בהודעה נוספת.