החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 5126/98 פינקלזון אברהם נ. המוסד לביטוח לאומי

ניתן ביום

בקצרה

ביטוח · דרגת אי-כושר השתכרות ונכות רפואיתעתירה לבג"ץ התוקפת פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בעניין קביעת דרגת אי-כושר השתכרות

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר עתר לבג"ץ נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, שדחה ערעור על קביעת דרגת אי-כושר השתכרות של 65%. טענותיו היו עובדתיות בעיקרם, והעתירה נדחתה על הסף מאחר שבג"ץ אינו מתערב בקביעות עובדתיות ורפואיות של הערכאות הנמוכות.

העובדות

העותר נבדק בהליך חידוש דיון לאחר שהמציא מסמכים רפואיים חדשים. אחוזי הנכות הרפואיים הועלו ל-56.8%, אך דרגת אי-כושר ההשתכרות נותרה על 65%. ערר נוסף לוועדת הערר נדחה, וערעורו לבית הדין האזורי ולאחר מכן לבית הדין הארצי לעבודה נדחו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערבות בג"ץ בקביעות עובדתיות ורפואיות של ועדת ערר ושל בתי הדין לעבודה בעניין דרגת אי-כושר השתכרות?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט אינו נוהג להתערב בקביעות עובדתיות של ערכאות נמוכות, וזאת גם בשבתו כערכאת ערעור, ועל אחת כמה וכמה בעתירה לבג"ץ התוקפת קביעות עובדתיות של ועדת ערר ושל בתי הדין לעבודה.

    ״בית-משפט זה אינו נוהג להתערב בקביעות עובדתיות של ערכאות נמוכות, וזאת אף בשבתו כערכאת ערעור.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • אי-כושר השתכרות
  • ועדת ערר
  • חידוש דיון
  • קביעות עובדתיות
  • התערבות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

5126/98

בפני:

כבוד המשנה-לנשיא ש' לוין

כבוד

השופטת ד' דורנר

כבוד

השופטת ד' ביניש

העותר

:

פינקלזון

אברהם

נגד

המשיב

:

המוסד

לביטוח לאומי

פסק דין

העותר הגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקצבת

נכות לפי פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה1995-. נקבעו לו 52%

נכות רפואית (משוקללים) ודרגת אי-כושר השתכרות בשיעור של 65%, והוא החל לקבל את

הקצבה בהתאם לחוק. על קביעות אלה ערר העותר לוועדת הערר, אך זו דחתה את עררו. על

החלטה

זו לא ערער העותר לבית-הדין האזורי לעבודה.

מאוחר יותר, בעקבות מסמכים רפואיים חדשים שהמציא, נבדק העותר פעם נוספת בהליך של חידוש דיון. בהליך זה הועלו אחוזי הנכות הרפואיים שנקבעו לו ל56.8%-, אך דרגת אי-כושר ההשתכרות נותרה על 65%. העותר ערר שוב לוועדת הערר וגם עררו זה נדחה. על כך ערער העותר לבית-הדין האזורי לעבודה. בית-הדין האזורי לעבודה דחה את ערעורו בנימוק שקביעותיה של ועדת הערר הינן קביעות רפואיות מקצועיות, אשר נומקו היטב ולא נפלה בהן כל טעות משפטית המחייבת את התערבות בית-הדין. ערעורו של העותר לבית-הדין הארצי לעבודה, אשר הוגש ברשות, נדחה אף הוא בנימוק זה. מכאן העתירה, שבה תוקף העותר את פסק-דינו של בית-הדין הארצי לעבודה.

טענותיו של העותר, אשר ערך את עתירתו בעצמו ולא נעזר בייצוג משפטי, התרכזו כולן במישור העובדתי. עיקר טענתו הוא כי נגרם לו עוול וכי לאור מצבו הרפואי היה מקום לקבוע לו קצבה בשיעור גבוה יותר. ברם, כידוע, בית-משפט זה אינו נוהג להתערב בקביעות עובדתיות של ערכאות נמוכות, וזאת אף בשבתו כערכאת ערעור. על אחת כמה וכמה שאין כל מקום להתערבותנו כאשר מדובר בעתירה לבית-המשפט הגבוה לצדק התוקפת קביעות עובדתיות של ועדת ערר ושל בתי-הדין לעבודה בעקבותיה.

אשר-על-כן דין העתירה להידחות על הסף.

ניתן היום, טז באלול תשנ"ח (7.9.98).

המשנה-לנשיא ש ו

פ ט ת ש ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

COURT

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בית המשפט אינו נוהג להתערב בקביעות עובדתיות של ערכאות נמוכות, וזאת גם בשבתו כערכאת ערעור, ועל אחת כמה וכמה בעתירה לבג"ץ התוקפת קביעות עובדתיות של ועדת ערר ושל בתי הדין לעבודה.