בג"ץ 5156-23 בג"ץ 5156-23

לאחר שעיינו בטיעוני הצדדים להליך, ושמענו את טיעוני העותרת והמשיב 3 בעל פה, הגענו למסקנה כי מצב הדברים לעת הזו הוא כדלהלן:

א.בפני בית הדין הרבני הונחה בקשה לביטול (חלקי) של הסכם הגירושין בין העותרת לבין המשיב 3 (להלן: בקשת הביטול). בית הדין הרבני דן בבקשה זו, ובסופו של דבר דחה אותה, וקבע בהחלטתו מיום 20.6.2023 כי "הסכם הגירושין שאושר בתאריך 18.10.15 בעינו עומד" (להלן: החלטת הדחייה).

ב.במהלך הדיונים בתיק הוציא בית הדין הרבני צווים המעכבים עד להחלטה אחרת את גביית מזונות הקטינים (ראו, למשל, החלטותיו מהתאריכים 18.7.2022, 2.2.2023, 5.3.2023, 23.4.2023, 14.6.2023). עיכוב זה איננו מכריע בטענות הצדדים בעניין מזונות הקטינים לגופם של דברים, והוא אינו יכול לעמוד עוד משדחה בית הדין הרבני ביום 20.6.2023 את בקשת הביטול גופה (בהחלטת הדחייה צוין אומנם כי "ההחלטות בדבר המזונות, הינן חלוטות", ואולם אין בכך כדי לשנות את תוכנן של ההחלטות הללו – עיכוב גביית מזונות הקטינים עד להכרעה בבקשת הביטול).

ג.כנגזר מהאמור, בית הדין הרבני לא הכריע לגופם של דברים בסכסוך בין העותרת לבין המשיב 3 בעניין מזונות הקטינים, לא ביחס לעבר ולא ביחס לעתיד.

במצב הדברים האמור הצענו לעותרת ולמשיב 3 כי כל אחד מהם יהיה רשאי לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בהליך לצורך בירור טענותיו בעניין מזונות הקטינים, הן ביחס לעבר והן ביחס לעתיד, וזאת תוך שמכלול טענות הצדדים לגופו של עניין (להבדיל מסמכות בית המשפט לענייני משפחה) שמורות להם. שני הצדדים נתנו הסכמתם להצעה זו, ואנו נותנים לה תוקף של פסק דין.

בנסיבות שנוצרו איננו רואים צורך להכריע בטענות שהועלו בעתירה לעניין סמכות בית הדין הרבני לדון בהליכים שהתנהלו לפניו. נבהיר, עם זאת, כי הדיון לגופו של עניין בשאלת מזונות הקטינים, הן ביחס לעבר והן ביחס לעתיד, יעשה מעתה ואילך בבית המשפט לענייני משפחה, ולא בבית הדין הרבני.

לאור חילוקי הדעות הקיימים בין הצדדים לגופה של סוגיית מזונות הקטינים, אשר בהם אין אנו מביעים כל עמדה, אנו מורים כי חיוב המשיב 3 בתשלום מזונות הקטינים יעוכב עד להחלטה אחרת בבית המשפט לענייני משפחה. מובהר כי אין לראות בהוראה זו משום הבעת עמדה לכאן או לכאן, ובית המשפט לענייני משפחה יכריע בכל שאלה הנוגעת לעניין מזונות הקטינים לפי מיטב שיקול דעתו.