בג"ץ 5179/13אפרים דמרי ,עו"ד נ. היועץ המשפטי לממשלה

השופט ע' פוגלמן :

בעתירה שלפניי מבקש העותר כי המשיב יימנע מלהתערב בהליכי בחירתו של הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת, לתפקיד הרב הראשי הספרדי לישראל.

1.

בעקבות פניות שונות שהגיעו ליועץ המשפטי לממשלה, חיווה היועץ המשפטי את דעתו ביחס לאפשרות בחירתו של הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת, לתפקיד הרב הראשי הספרדי. במכתבו של עו"ד קמיניץ, ראש תחום (אזרחי) במחלקת הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים, מיום 9.7.2013, התבקשה התייחסותו של הרב אליהו לטענות בנוגע להתבטאויות המיוחסות לו, המעידות לכאורה על "השקפת עולם הפוסלת ציבורים שלמים בחברה הישראלית, ובראשם את הציבור הערבי בישראל". לאחר שהתקבלה התייחסות הרב אליהו לטענות שהועלו כלפיו, מסר לו עו"ד קמיניץ את עמדת היועץ המשפטי לממשלה שלפיה בחירתו "לכהונה הרמה הינה אכן בלתי ראויה ומעוררת קשיים משפטיים". בתשובה לעתירה שהוגשה בנדון בבג"ץ 5076/13 פריג' נ' השר לשירותי דת , העיר המשיב כי בכוונתו להעביר את עמדתו בעניין לידיעת חברי האסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים לישראל (יצוין כי העתירה נמחקה, תוך שמירת טענות הצדדים, מחמת פרק הזמן הקצר שנותר עד למועד הבחירות לרבנות הראשית).

2.

העתירה שלפנינו מכוונת להערה אחרונה זו של המשיב. לדברי העותר, על המשיב להימנע מלהעביר את עמדתו, שלפיה בחירת הרב אליהו מעוררת קשיים משפטיים על רקע התבטאויותיו בעבר, לידיעת חברי האסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים. לטענת העותר, אין זה תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה לפסוק בעניינים שאינם משפטיים. לגופם של דברים, נטען כי עמדת היועץ המשפטי לממשלה שגויה מכיוון שהרב אליהו, כרב עיר, עומד בתנאי הכשירות לתפקיד הרב הראשי, וכי הדיון בנושאים האחרים צריך להתקיים במסגרת השיח הציבורי.

3.

דין העתירה להידחות על הסף. העותר מציג את עצמו כעורך דין "שיש לו עניין רב כי הרב שמואל אליהו ייבחר כרב הראשי הספרדי לישראל". דא עקא, שהרב שמואל אליהו – שנפגע לכאורה מעמדת המשיב – לא הגיש את העתירה, ואף לא צורף כצד לה. מקום בו הנפגע מהפעולה השלטונית לא מעלה את הטענה בעצמו, אין מקום, בדרך כלל, להיעתר לעתירה. במצבים אלו, ייחשב העותר הציבורי כמתערב במחלוקת לא לו, ופנייתו תידחה (ראו: בג"ץ 1995/08 שפטל נ' היועץ המשפטי לממשלה (4.3.2008); בג"ץ 1759/94 סרוזברג נ' שר הביטחון , פ"ד נה(1) 625 (1994); בג"ץ 952/11 גור אריה נ' ממשלת ישראל (3.2.2011); בג"ץ 962/07 לירן נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקאות 19-14 (1.4.2007)).

העתירה נדחית אפוא על הסף.