פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ
518/19
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
העותר:
נועם בוחניק
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הביטחון
2. ראש המטה הכללי
3. מפקד מיטב
בקשה לפסיקת הוצאות
החלטה
העתירה שבכותרת הוגשה ביום 21.1.2019 ובמסגרתה נתבקש צו-על-תנאי המורה למשיבים ליתן טעם "מדוע לא יפטרו את העותר משירות סדיר".
ביום 10.2.2019 הוגשה תגובת המשיבים לעתירה אשר במסגרתה צוין כי לאחר בחינה רפואית שנערכה לעותר בעקבות הגשת העתירה הוחלט לפטור אותו משירות בטחון. לנוכח התפתחות עובדתית זו הסכים העותר למחיקת העתירה, אך ביקש במקביל כי ייפסקו לטובתו הוצאות. לטענתו הגשת העתירה הייתה מוצדקת בשים לב לכך שתחילה סברו
הגורמים הרלוונטים בצבא כי אין מקום לפטור אותו מן השירות הצבאי וזאת גם לאחר שנאלץ לערור פעמיים נוספות כנגד ההחלטה שנתקבלה בעניינו. המשיבים מצידם הודיעו בתגובתם לבקשה כי הם מתנגדים לפסיקת הוצאות והוסיפו וביקשו כי ככל שיוחלט לפסוק הוצאות לטובת העותר ייפסקו הוצאות אלה על הצד הנמוך.
אמות המידה לעניין פסיקת הוצאות לעותר שחזר בו מעתירתו ללא הכרעה שיפוטית לגוף העניין נקבעו בבג"ץ 842/93 אל נסארסה נ' שר הבינוי והשיכון , פ"ד מח(4) 217 (1994) ואלו הן: האם היה צידוק בהגשת העתירה מלכתחילה; האם העותר מיצה הליכים טרם הגשת העתירה; האם העתירה הוגשה ללא שיהוי; והאם הגשת העתירה הובילה לקבלת הסעד במובן זה שהיא זו אשר הניעה את המשיבים להעניק לעותר את הסעד שביקש במסגרתה. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי העותר זכאי לפסיקת הוצאות במקרה דנן. זאת לאחר ששוכנעתי בשים לב להשתלשלות העניינים העובדתית כי לא ניתן לשלול את האפשרות שלהגשת העתירה הייתה תרומה למתן הסעד המבוקש. עם זאת, בשים לב לכך שהעותר לא הציג תשתית עובדתית באשר לעלויות שהיו כרוכות מבחינתו בהגשת העתירה, ובהתחשב בעובדה שהעתירה הסתיימה ללא צורך בקיום דיון או בהגשת כתבי-בית דין מהותיים נוספים, אכן אין מקום לפסיקת הוצאות על הצד הגבוה. לפיכך, הנני מורה למשיבים לשאת בהוצאות העותר בסך 3,500 ש"ח.
ניתנה
היום, ב' בניסן התשע"ט (7.4.2019).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם