פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
דנג"ץ
5188/01
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
העותר
:
זידאן
זידאן
נגד
המשיבים
:
1.
שר העבודה והרווחה
2. רשם האגודות השיתופיות
או עוזרו
3. ברית פיקוח לקואופרציה
החקלאית העובדת
בע"מ
עתירה ל
דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט
העליון
בבג"ץ 1433/01 מיום 30.4.2001 שניתן
על
ידי כבוד השופטים: מ' חשין, י' טירקל,
ד'
ביניש
בשם
העותר: בעצמו
בשם
המשיבים מס' 1 ו2-: עו"ד אורית קורן
בשם
המשיבה מס' 3: עו"ד צוריאל לביא
החלטה
לפני עתירה למתן דיון נוסף על-פי סעיף 30 לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-.
1.המשיבה מס' 3 (ברית פיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע"מ) עוברת הליך פירוק, ובמסגרתו מפרק האגודה ביקש הוראות באשר לחבות חברי האגודה בכיסוי חובותיה. בקשה זו מתבררת בפני עוזר רשם האגודות השיתופיות. העותר טוען כי עוזר הרשם חסר את הסמכות לדון בעניינים מסוג זה. העותר העלה טענה זו בפני עוזר הרשם אך זה טרם הכריע בה. לאור זאת הגיש העותר עתירה לבית משפט זה (בג"ץ 1433/01). בית משפט זה (כבוד השופטים מ' חשין, י' טירקל וד' ביניש) דחה את העתירה ביום 30.4.2001. בית המשפט קבע כך:
"הטענות שמעלה העותר עלו זה מכבר בבג"ץ 4168/00 אילן אביבי נ' שר העבודה והרווחה (טרם פורסם), אשר התייחס אף הוא לשאלת הליך פירוקה של המשיבה 3 ולשאלת חבות חברי האגודה בחובותיה, וכן לשאלת הסמכות לדון בעניינים אלה... בית משפט זה נמנע מלדון בטענות אותן מעלה העותר עתה לפנינו, בקבעו כי העתירה מוקדמת. בית המשפט קבע כי יש לחכות להחלטתו של עוזר הרשם בשאלת החבות, והדגיש כי לאחר קבלת ההחלטה, פתוחה הדרך בפני הצדדים המעורבים לתקוף את החלטתו באם ימצאו לנכון לעשות כן. בהתחשב בכך שעוזר הרשם נמצא רק בתחילתו של הליך הבחינה וההכרעה של סוגיית החבות, העתירה עדיין מוקדמת ועל כן היא נדחית."
2.כעת, הגיש העותר בקשה זו למתן דיון נוסף על-פי סעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984- (להלן - חוק בתי המשפט). טוען העותר כי פסק הדין קובע מדיניות כללית של בית המשפט להימנע מלהתערב בסוגיות סמכותם של גופים, שהוא אמור לבקר אותם על-פי דין, וכי על בית משפט זה היה לבחון את שאלת הסמכות בעניינו ולהכריע בה. ביום 12.8.2001 ביקשתי את תגובת המשיבים לעתירה. המשיבים מתנגדים לבקשה בטענה כי לא נקבעה בפסק הדין כל הלכה המצדיקה היענות לבקשה על-פי האמור בחוק בתי המשפט.
3.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבים לה נחה דעתי כי דין העתירה להידחות. סמכותו של בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק היא סמכות שבשיקול דעת (ראו בג"ץ 170/87 אסולין נ' ראש עירית קרית גת , פ"ד מב(1) 678, 680; בג"ץ 910/86 רסלר נ' שר הביטחון , פ"ד מב(2) 441, 492 - 496). בית משפט זה רשאי שלא להידרש לעתירה המוגשת לפניו מקום בו הוא מתרשם כי הפנייה אליו הינה פניה מוקדמת (ראו למשל בג"ץ 600/75 קורן נ' שר הביטחון , פ"ד ל(1) 514, 516). בית משפט זה בחר, בעניינו של העותר, שלא להיכנס לגופם של דברים לאור שלב הטיפול בעניינו של העותר בפני עוזר הרשם. ממילא אין בכך כדי לומר כי בית משפט זה לא יידרש עוד, באופן כללי, לסוגיות של סמכות הגורמים שהוא מוסמך לבקר אותם על פי סעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה. בית משפט זה הדגיש כי פתוחה דרכו של העותר לתקוף את הכרעת עוזר הרשם כשזו תתגבש. במסגרת זו יוכל להעלות העותר, בפני הערכאה המוסמכת לכך, גם את שאלת סמכותו של עוזר הרשם בעניינו. מכל מקום, בית משפט זה לא פסק כל הלכה בעניינו של העותר ולכן אין לומר כי נפסקה הלכה "שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה" (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט) מצדיקה הענקת דיון נוסף כאמור בבקשתו.
4.העתירה, איפוא, נדחית. העותר ישא בהוצאות המשיבים מס' 1 ו2- בסך 5,000 ש"ח ובהוצאות המשיבה מס' 3 בסך 5,000 ש"ח גם כן.
ניתנה היום, ו' בחשון התשס"ב
(23.10.2001).
ה
נ ש י א