בג"ץ 5193/01 יחזקאל שמש נ. המוסד לביטוח לאומי

המשיב לא פעל על פי פסק דין שחייבו לשלם הוצאות משפט. הוצאות אלה לא שולמו גם לאחר שהעותר הודיע כי אם החוב לא יפרע, תוגש עתירה לבג"ץ. רק עם הגשת העתירה (וללא ידיעה על הגשתה) נפרע החיוב.

העותר מחק את העתירה ודרש כי יפסקו הוצאות לזכותו. המשיב טוען כי אין מקום להיעתר לדרישה זו, הואיל והחוב נפרע ללא קשר עם העתירה, ופירעונו השתהה עקב אי איתורו של התיק.

המשיב חייב לעמוד בחיובים שנפסקו בבית המשפט במועדם. אם חלה תקלה, עליו להודיע על כך לבעל הדין האחר, ולבקש ארכה. ההנחה שהמשיב פועל בדרך זו, מזכה אותו ביתרונות דיוניים ממשיים (למשל, פטור מהפקדת עירבון בעת הגשת ערעור). לצד יתרונות אלה קיימים חובות ואלה כוללים חובת דיוק והקפדה על יחס נאות לבעלי דין אחרים. המשיב לא עמד בכך.

אני מחייב את המשיב בהוצאות הליך זה בסכום של 450 ש"ח. אני ער ליחס בין החיוב העיקרי לבין הוצאות הליך זה, גם ניסיון להיפרע על סכום נמוך יחסית, יכול לגרום להוצאות של ממש.