בג"ץ 522/03 חנאן (דמידי)חרוף נ. שר הפנים

עניינה של העתירה בבקשת העותרת 1, אזרחית ישראל, כי תאושר בקשתה לאיחוד משפחות עם העותר 2, תושב הרשות הפלסטינית. בקשת העותרים לאיחוד משפחות הוגשה ביום 4.12.02, קרא: לאחר החלטת הממשלה מיום 12.5.02, שלפיה יוקפא הטיפול בבקשות לאיחוד משפחות שעניינן תושבי הרשות הפלסטינית. בקשתם של העותרים נדחתה בשים-לב להחלטה והעותר 2 נתבקש לעזוב את הארץ לאלתר.

העותרים ביקשו בעתירתם כי בית-המשפט יצווה צו ביניים ולפיו יימנע המשיב מהרחיק את העותר 2 מן הארץ עד להחלטה אחרת, וכך אכן ציווה בית-המשפט (כבוד השופטת דורנר) ביום 16.1.03. תגובת המשיב נתבקשה תוך 21 ימים. רק ביום 17.6.04 - לאחר כשנה ומחצה - נתקבלה תגובת המשיב, ובה מתבקש ביטול צו הביניים שצווה בעניינו של העותר 2.

עיינתי בעתירתם של העותרים ובתגובת המדינה לה, ומצאתי כי יש לבטל את צו הביניים. אין זה מתקבל על הדעת כי העותר 2 יוכל לשהות בישראל לתקופת זמן בלתי-מוגדרת ואפשר אף ממושכת ביותר, וכל זאת מבלי שעבר בדיקה ביטחונית או פלילית. מתן צו הביניים, שמכוחו הותר לעותר 2 לשהות עד עתה בתחומי מדינת ישראל לתקופה של כשנה וחצי, יש בו כדי לסכל את החלטת הממשלה להימנע מלאשר בקשות חדשות לאיחוד משפחות.

אני מחליט אפוא לבטל את צו הביניים, ואולם אם יבקש המשיב להרחיק את העותר 2 מן הארץ תינתן לעותר 2 שהות של 15 ימים לפנות לערכאות בטרם יורחק. כמו-כן אני דוחה את שמיעת העתירה עד לאחר הינתן החלטה בעתירות העקרוניות שעניינן החלטת הממשלה וחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (בג"ץ 7102/03, בג"ץ 7052/03, בג"ץ 4022/02, בג"ץ 4608/02).

היום, ב' בתמוז תשס"ד (21.6.2004).

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

03005220_G07.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il