החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 5221/00 דחללה אבו-גרדוד נ. המועצה האזורית רמת נגב

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נמחק
משפט מנהלי · הוצאות בעתירה שנמחקה, הקמת מוסדות חינוך לילדים ערביםעתירה לבית המשפט העליון (בג"ץ) שנמחקה לאחר שהנושא הוסדר, והכרעה בשאלת ההוצאות

העתירה נמחקה לאחר שהוסדרה סוגיית מוסדות החינוך לילדים ערבים במועצה האזורית רמת נגב. בית המשפט דחה את טענות המשיבים להטלת האחריות זה על זה ועל העותרים, וקבע שהחוק מטיל עליהם אחריות משותפת. המשיבים חויבו ביחד ולחוד בהוצאות בסך 10,000 ₪.

העובדות

העותרים, ילדים ערבים במועצה האזורית רמת נגב שהם רוב ילדי המועצה, לא היה להם מוסד חינוכי ערבי בתחומה. הם נאלצו לנסוע מרחקים ארוכים לגנים ולבתי ספר. לאחר הגשת העתירה הוסדרה הסוגיה, והעותרים ביקשו למחוק את העתירה ולחייב את המשיבים בהוצאות. המשיבים התנגדו וטענו להטלת האחריות זה על זה ועל התנגדויות העותרים למיקום.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לחייב את המשיבים בהוצאות לאחר שהעתירה נמחקה בעקבות הסדרת הסוגיה
  2. 2.כיצד מתחלקת האחריות להקמת מוסדות חינוך בין המועצה האזורית למשרד החינוך

הלכות

  1. 1

    המועצה האזורית ומשרד החינוך אחראים יחד, מכוח החוק, לקיום מוסדות חינוך לילדי העותרים. הם אינם יכולים להטיל את האחריות זה על זה או על התנגדויות העותרים למיקום בתי הספר.

    ״חובה זו היא חובה המוטלת עליהם בחוק, ואין הם יכולים להתנער ממנה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רמת נגב
  • משרד החינוך
  • הוצאות
  • מוסדות חינוך
  • בתי ספר
  • המועצה האיזורית
  • למחוק את העתירה
  • התנגדויות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בג"ץ

5221/00

בפני:

כבוד הרשם בעז אוקון

העותרים:

1. דחללה

אבו-גרדוד

2. סלמאן אבו-חמיד

3. לבאד טסאן

4. אל-עונה - המועצה האזורית לכפרים הלא-מוכרים בנגב

5. ד"ר עוואד אבו פריח - קואליציית ארגונים וועדי הורים

6. האגודה לזכויות האזרח בישראל

7. עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל

נ ג ד

המשיבים:

1. המועצה

האזורית רמת נגב

2. שר החינוך

בקשה לפסיקת הוצאות

החלטה

העותרים הגישו עתירה שעניינה הקמת מוסדות חינוך לילדים ערביים המתגוררים במועצה האיזורית רמת נגב. מתוך העתירה עלה כי לילדים אלה, המהווים רוב של ילדי המועצה, אין לא היה מוסד חינוכי ערבי כלשהו בתחומי המועצה, והם נאלצו לנסוע מרחקים ארוכים כדי להגיע לגנים ובתי ספר.

בעקבות הגשת העתירה הוסדרה שאלה זו, ועל כן ביקשו העותרים למחוק את העתירה ולחייב את המשיבים בהוצאות משפט.

המשיבה 1, היא המועצה האיזורית רמת הנגב, התנגדה לפסיקת הוצאות. לשיטתה האחריות לעניין הקמת בתי הספר מוטלת על המשיב 2, הוא משרד החינוך. המשיבה 1 מציינת כי משרד החינוך קובע את סדר הקדימויות בנוגע להקמתם של בתי ספר חדשים.

המשיב 2 התנגד גם הוא לפסיקת הוצאות. המשיב טען כי התנהלו מגעים שנים ארוכות שעניינם הקמת בתי ספר, והתנגדויות העותרים למיקום סיכלו את ההליכים שהחלו לשם הקמתם. בנוסף טען המשיב 2 כי ראוי לחלק את ההוצאות, אם ייפסקו, בינו לבין המשיבה 1.

המשיבה 1 והמשיב 2 גם יחד אחראים לקיום מוסדות חינוך עבור ילדי העותרים. חובה זו היא חובה המוטלת עליהם בחוק, ואין הם יכולים להתנער ממנה על ידי הפניית אצבע מאשימה לכיוון העותרים או לכיוון התנגדויות כאלה ואחרות שהועלו בנוגע למיקום בתי הספר.

בנסיבות אלה, אני מחייב את המשיבים ביחד ולחוד בהוצאות הליך זה בגובה של 10,000 ₪.

ניתנה

היום, כ"א בכסלו תשס"ג (26/11/02).

בעז

אוקון

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1המועצה האזורית ומשרד החינוך אחראים יחד, מכוח החוק, לקיום מוסדות חינוך לילדי העותרים. הם אינם יכולים להטיל את האחריות זה על זה או על התנגדויות העותרים למיקום בתי הספר.