פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
5221/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט י' עמית
העותר:
שמעון בן חנן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
עתירה למתן צו על-תנאי
תאריך הישיבה:
ט' בכסלו התש"ע
(26.11.09)
בשם העותר:
עו"ד שקד בנימין
בשם המשיבה:
עו"ד חלאוה ורד
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בשנת 1990, בעת שהעותר היה בן 13, עקרה משפחתו מישראל ועברה להתגורר באוסטריה. בשנת 1998, ובהיותו בן 21, נכנס העותר לישראל ושהה בה כארבעה חודשים. בחודש פברואר 1999 יצא העותר מישראל, אולם לאחר 11 ימים שב אליה ושהה כאן ברציפות עד לחודש אוגוסט 2001. בהמשך, ובין השנים 2001 עד 2006 יצא העותר מישראל ושב אליה מספר פעמים, עד שבחודש ינואר 2007 הוא נכנס ושוב לא יצא.
העותר מבקש כי יוכר כ"קטין חוזר" החל מיום 9.1.07, ובהתאם לכך ייקבע כי הוא זכאי לסל קליטה. לעניין זה נודעת חשיבות למועד שיבתו של ה"קטין החוזר" לישראל, הואיל ועד לתאריך 1.12.02 היו זכאים לסל קליטה רק מי שעלה מרשימה סגורה של מדינות מצוקה, שאוסטריה לא נמנתה עליהן. ביום 1.12.2002 השתנה המצב, כאשר ממשלת ישראל החליטה להעניק את הסל לכלל העולים. נוכח האמור, טוען העותר, כי מועד שיבתו לישראל הוא חודש ינואר 2007, בעוד שהמשיבים סבורים כי את המעמד של "קטין חוזר" הוא רכש בסוף שנת 1999 כאשר נכנס לישראל ושהה בה ברציפות עד לחודש אוקטובר 2001.
אכן, העותר טען כי במהלך שהותו הראשונה בישראל למד בישיבה, ועל כן אין לראות בו כמי שמימש את זכאותו כ"קטין חוזר" עד ל-2007. ברם, מכח הוראות הנוהל של המשרד לקליטת העליה, שהותו של קטין בישראל לצורך לימודים בישיבה לא תיחשב כשיבה לישראל, כל עוד היא לא נמשכה יותר מששה חודשים. כאמור, העותר שהה בישראל הרבה מעל לאותם 6 חודשים, ולמען הדיוק עד לשנת 2001, ועל כן לא גילינו פגם או טעות בהחלטת המשיבים המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה.
אי-לכך, העתירה נדחית.
ניתן היום, ט' בכסלו התש"ע (26.11.09).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט