בג"ץ 5222/19 פלוני נ. מדינת ישראל

זו הגיש העותר ערר למחלקת העררים בפרקליטות המדינה, במסגרתו חזר על הבקשה לשינוי עילת סגירת תיק החקירה נגדו. עוד ביקש בשנית כי תפתח חקירה נגד בת זוגתו. ביום 14.7.2019 נדחה הערר על ידי המשנה לפרקליטות המדינה (עניינים מיוחדים), עו"ד נורית ליטמן, ונקבע כי אין מקום להורות על שינוי עילת סגירת תיק החקירה בעניינו של העותר ועל חידוש החקירה בעניינה של בת זוגתו. צוין כי התנהלותו של העותר יחד עם הממצאים הרפואיים מובילים למסקנה כי קיים סיכוי, שאינו נמוך, שהעותר הוא זה אשר גרם לחבלה בגופו של הפעוט, אף כי אין בנמצא ראיות מספיקות לצורך העמדתו לדין. עוד הובהר כי הערכת מכלול הראיות אינה מבססת קיומו של יסוד סביר להרשעת בת זוגתו ועל כן לא נמצא מקום להעמידה לדין פלילי. מכאן העתירה שלפנינו.

4.

עיקר טענת העותר, כי לא הובאו בחשבון כל הנתונים הרלוונטיים לעניין. זאת טרם קבלת ההחלטה בעניין עילת סגירת תיק החקירה בעניינו ובעניין בת זוגתו. כך, בזמן אמת לא עמדו לנגד עיני גורמי החקירה והתביעה המסרונים אשר שלחה בת זוגתו אל אמו, אשר לטענתו שומטים את הקרקע מתחת לחשדות כלפיו. עוד נטען כי עיון בחומר החקירה מעלה ספקות באשר לסבירות ההחלטות. העותר הוסיף וטען כי נוכח עברו הפלילי הנקי, הותרת עילת הסגירה על כנה צפויה לפגוע בו ובעתידו המקצועי באופן חמור.

5.

בתגובתה לעתירה טענה המשיבה כי דין העתירה להידחות על הסף הן מחמת אי-צירוף בת זוגתו של העותר לעתירה חרף היותה צד רלוונטי ביותר לבירור העתירה, והן בשל היעדר עילה להתערבות בהחלטות הגורמים הרלוונטיים ובשיקול דעתן של רשויות אכיפת החוק והתביעה. עניינם של העותר ובת זוגתו נבחן לפני ולפנים, ונמצא כי החשדות נגד העותר מבוססים בחומר הראיות ואין מקרה זה נופל בגדר המקרים אשר יש להורות על סגירת תיק החקירה בעילת היעדר אשמה. ההחלטה בעניין העותר מעוגנת היטב בחומר הראיות הרב הקיים בתיק, ובכלל זה גרסתו של העותר עצמו בחקירותיו והממצאים הרפואיים שנמצאו בעניינו של הפעוט. אף ההחלטה שהתקבלה בעניין סגירת תיק החקירה נגד בת זוגתו של העותר היא החלטה נכונה וסבירה שלא נפל בה פגם או חוסר סבירות קיצוני. עוד הדגישה המשיבה כי חרף טענות העותר, אין במסרונים עליהם הוא מבקש להסתמך התבטאות המפלילה את בת זוגתו בביצוע הפגיעות הקשות בפעוט.

6.

לאחר עיון בעתירה ובתגובה שהוגשה לה, מצאתי כי דין העתירה להידחות על הסף. כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק לא יחליף את שיקול דעתן המקצועי של רשויות התביעה בשיקול דעתו (ראו למשל: בג"ץ 4849/18 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (27.11.2018); בג"ץ 3227/18 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 4 (16.4.2019)). התערבותו של בית משפט זה בהחלטות המצויות בליבת שיקול דעתן של רשויות האכיפה והתביעה – ובכלל זה סיווג העילה לסגירת תיק חקירה והחלטה על אי-העמדה לדין – מוגבלת למקרים חריגים הלוקים בחוסר סבירות קיצוני (בג"ץ 4372/11 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקאות 18-17 (17.12.2015); בג"ץ 1081/19 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' פרקליט המדינה , פסקה 6 (20.3.2019); בג"ץ 6352/18 המרכז לחקר התקשורת (מכון "מבט לתקשורת פלסטינית") נ' פרקליט איו"ש , פסקה 5 (30.5.2019)). כך גם בכל הנוגע להחלטה שעניינה הערכת טיב הראיות, כאשר התערבות בית משפט זה בדבר דיות הראיות תתאפשר רק במקרים נדירים ובמקום שבו הערכה זו נמצאה בלתי סבירה בעליל (בג"ץ 625/18 בונדרנקו נ' מדינת ישראל , פסקה 24 (5.7.2018); בג"ץ 7280/17 לובינסקי נ' פרקליט המדינה , פסקה 5 (7.10.2018)). אין מקרה זה נכנס בגדרי אותם מקרים נדירים וחריגים.

7.

מההחלטות שניתנו בעניינו של העותר ומתגובת המשיבה עולה כי נערכה בחינה מקיפה ומעמיקה של מכלול חומרי החקירה שבתיק, הכוללים בין היתר חוות דעת רפואיות ועדויות שונות שנגבו בתיק. החלטות אלה התקבלו בהתאם למומחיות גורמי התביעה בניתוח והערכת משקלן של ראיות, והן נטועות היטב במתחם הסבירות הרחב ובגדר שיקול הדעת המקצועי הנתון לאותם גורמים. לא למותר לציין כי מההחלטות שניתנו ומתגובת המשיבה עולה כי גם הראיות הנוספות עליהן מבקש העותר להסתמך – המסרונים שהוחלפו בין בת זוגתו לבין אמו – נבחנו ונבדקו ונמצא כי אין בהן כדי לשנות מההחלטות על סגירת תיק החקירה בעניינו של העותר ובעניינה של בת זוגתו. לא נמצאה אפוא עילה להתערבות בית משפט זה בהחלטות גורמי התביעה.

בשולי הדברים, אציין כי בצדק טענה המשיבה כי דין העתירה להידחות על הסף אף מחמת אי-צירופה של בת זוגתו לעתירה (ראו למשל: בג"ץ 4823/18 בן שטרית נ' מדינת ישראל באמצעות היועמ"ש , פסקה 11 (30.4.2019)).

העתירה נדחית. אין צו להוצאות.