בג"ץ 5231/05 רזק מחמד בעד אלפאתח נג'אג'רה נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

1.בפני בקשה לפסיקת הוצאות. עניינה של העתירה בבקשת העותרים שתותר כניסת העותרות מס' 2 ו-4 לגדה המערבית לשם ביקור אצל העותרים מס' 1 ו-3. המשיב סירב לבקשה. באת כוח העותרים פנתה הן למשיב והן למחלקת בג"צים בהליך קדם בג"ץ בבקשה להנפקת רישיון ביקור. כמו כן, על פי הנטען, פנתה באת כוחם של העותרים בעניין הנדון למחלקת אשרות, ללשכה משפטית במשרד המשיב 2, וכן לעותר 1. לאחר שלטענתה, פניותיה לא הועילו, הוגשה העתירה שבכותרת ביום 31.5.05 . ביום 26.8.05 אושרה הבקשה. לטענת העותרים, המשיבים סירבו לבקשתם שלא כדין, וכי רק בזכות העתירה הושג הסעד המבוקש.

2.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. המשיבים מבהירים בתגובתם כי העיכוב בהיעתרות לבקשה נבע, בין היתר, מהעובדה שלא הועברה להם בקשה מטעם הגורמים המוסמכים ברשות הפלסטינית להתיר את כניסת העותרות 2 ו-4 לאזור. רק ביום 10.8.05 , למעלה מחודשיים לאחר הגשת העתירה, פנו העותרים, בהתאם להודעתם, לוועדה האזרחית הפלסטינית, בבקשה לאשר את בקשת רישיון הביקור. בעקבות הגשת בקשה זו, העבירו הגורמים המוסמכים ברשות הפלסטינית את הבקשה לידי הצד הישראלי. ביום 12.8.05

פנו העותרים למשיבים בצירוף מסמכים רפואיים, וכאמור, ביום 26.8.05 אושרה הבקשה. מהאמור עולה, כי בעת הגשת העתירה, לא התמלאו תנאי הסף לשם טיפול ענייני בה, ועל כן העתירה הייתה מוקדמת. מכאן, שיש לבחון את דרך התנהלות הרשות רק החל מהמועד בו הוגשה בפניה בקשה על פי הנהלים הקבועים בעניין זה והנתמכת בנתונים הנדרשים. בנסיבות המקרה דנן, החל מיום 12.8.05, מעת שפעלו העותרים לפי הנהלים הרלבנטיים, וכן הובאו בפני הגורמים המוסמכים כל הנתונים הצריכים לעניין, פעלו המשיבים בשקידה הראויה בטיפולם בבקשה ואין למצוא כל דופי בדרך התנהלותם. במצב דברים זה, דין הבקשה להידחות.