בג"ץ 5241/05 שאמי מחמוד נ. שר הבריאות

השופט י' עדיאל:

בעתירה זו מבקש העותר צו על תנאי המורה למשיב לנמק מדוע לא יינתן לעותר אישור לעסוק ברפואה בישראל. כן מבוקש צו ביניים המורה על העסקת העותר כרופא עד להכרעה בעתירה.

לפי הנטען בעתירה, העותר, תושב בית חנינא, סיים לימודי רפואה בחו"ל בשנת 1985, ומאז הוא עובד כרופא במזרח ירושלים. לטענתו, הוא קיבל בעבר מכתב ממשרד הבריאות בו נאמר כי עליו לסור למשרדי המשיב כדי לקבל אישור לעסוק ברפואה בישראל. בשל המצב הביטחוני ששרר באותה תקופה באזור, כך טוען העותר, נמנע ממנו להתייצב ולקבל את האישור. לאחר תקופה הודיע משרד הבריאות לעותר כי עליו לעבור מבחן הסמכה לשם קבלת רישיון לעסוק ברפואה. זאת, לטענת העותר, על-אף שרופאים אחרים אשר סיימו לימודיהם בחו"ל באותה התקופה, קיבלו אישורי העסקה ללא כל מבחן. לטענת העותר דרישה זו איננה מידתית, איננה הוגנת, ונובעת משיקולים זרים.

דין העתירה להידחות על הסף.

הרקע העובדתי המוצג בעתירה לוקה בחסר וטענותיו של העותר נטענו באופן כללי בלבד, ללא כל פירוט. כך, לא ניתן להבין מהעתירה מדוע העותר זכאי, לטענתו, לקבלת אישור לעסוק ברפואה בישראל. העותר גם לא הציג כל מסמך בדבר פניותיו למשרד הבריאות ותשובותיו של משרד הבריאות, אשר יכולות לשפוך אור על עמדתו של המשרד בעניין העתירה.

נוכח האמור, העתירה איננה מגלה על פניה עילה המצדיקה בירור בפני בית-משפט זה, ודינה להידחות על הסף.