בג"ץ 5296/02 רייזנר אליס נ. פלאדיו חברה ליזמות ובניה בע"מ

לא מצאתי ממש בבקשות רשות הערעור שהגישו בעלי-הדין אליס ויאיר רייזנר (להלן: רייזנר) מזה ומיקי גיא (להלן: גיא) מזה.

רייזנר הגישו לבית-משפט השלום בעכו תביעה כנגד פלאדיו חברה ליזמות ובניה בע"מ (להלן: חברת הבניה), מנהליה ובעלי מניותיה - מיקי גיא, נתן קרל ודוד נתיב - למתן פיצויים ולמינוי כונס נכסים. זאת, בגין ליקויי בניה, ירידת ערך ואיחור במסירה של דירה שרכשו מחברת הבניה.

בית-משפט השלום קיבל אך מקצת התביעה, לאחר שמינה שמאי ואף ביקר בדירה מושא התביעה. בפסק-דינו המקיף והמפורט, המושתת על ממצאים עובדתיים, קבע בית-משפט השלום, בין היתר, כי הבניין נבנה על-ידי קבלן רשום כדין ששימש כקבלן-משנה של החברה, וכי לא נמצאה לו תשתית ראייתית לחיוב המנהלים ובעלי המניות. בפתח פסק-הדין ציין בית-משפט השלום, כי "התיק הלך ותפח בהרבה מעבר לממדיו הראויים, הן בשל סכום התביעה המוגזם על-פניו, והן בשל הסעדים הרבים שהתבקשו בכתב-התביעה - החל במינוי כונס נכסים להשלמת העבודות בדירה, וכלה בהטלת אחריות אישית על הנתבעים".

על פסק-דין זה הוגש ערעור על-ידי רייזנר וערעור שכנגד על-ידי החברה ומנהליה.

בית-המשפט המחוזי בחיפה דחה את ערעור החברה והמנהלים ללא הנמקה, על-יסוד תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984-. מנגד, נימק בהרחבה את פסק-הדין הנוגע לערעורם של רייזנר. בית-המשפט המחוזי הגיע לכלל-דעה, על-יסוד דברים שגיא אמר בעדותו, כי יש לחייבו אישית בתשלום פיצויים בסך 20,000 ש"ח, ובכפיפות לכך דחה את הערעור.

או אז, הגישו רייזנר וגיא בקשות למתן רשות ערעור לבית-משפט זה. גיא טען כי הדברים שאמר בעדותו אינם מבססים עילה להרמת המסך ולחיובו בחוב שחייבת החברה. ואילו רייזנר חזרו בהרחבה על טענותיהם בבית-המשפט המחוזי, תוך הטעמה, בין היתר, כי חברת הבניה לא נרשמה בפנקס הקבלנים, וכי בנסיבות אלה, מנהליה חייבים אישית בחובות החברה.

טענות שני הצדדים אינן יכולות להתקבל. שכן, על-אף הלבוש המשפטי שהמבקשים ניסו להלביש על טענותיהם, נגעו אלה לענייניהם בלבד ובעיקר תקפו הם ממצאים עובדתיים, ועל-כל-פנים, לא העלו שאלות משפטיות עקרוניות הראויות לבירור בגלגול שלישי. ואכן, תשובותיהם של כל אחד מן הצדדים לבקשה למתן רשות ערעור שהגיש בעל-הדין האחר, בגידרן הראו כי אין בבקשה עילה המצדיקה מתן רשות ערעור, משכנעות מאוד.

שתי הבקשות נדחות, איפוא.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.