בג"ץ 5333/97 ירמייב נחום נ. מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר קיבל ערר על החלטת בית משפט השלום לשחרר את העורר בערובה, והחליט על מעצרו עד תום ההליכים במשפט פלילי המתקיים נגדו. בכתב האישום במשפט זה מיוחסות לעורר שתי עבירות סמים - האחת סחר בסם והאחרת החזקה של סם מסוכן שלא לצורך עצמי.

אין מחלוקת לגבי קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמות המיוחסות לעורר. גם לא יכולה להיות מחלוקת לגבי קיומה של עילת מעצר. המחלוקת היא בשאלה אם יש חלופה למעצר.

מקובלת עלי עמדת בית המשפט המחוזי, על פיה מי שעוסק בסחר בסם מסוכן יש בו סיכון לציבור שיחזור ויעסוק בכך, אם ישוחרר מהמעצר. לא כל שכן העורר, אשר לגירסתו הינו נרקומן. שקלתי את כלל הנסיבות, ובאתי למסקנה שאין להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. אכן, יש להצטער על כך שהחלטת בית המשפט המחוזי בעניינו של העורר נתנה רק כעבור כארבעים וחמישה ימים, תקופה בה עוכבה החלטת בית משפט השלום לשחרר את העורר בתנאים אותם קבע. עם זאת, אין לדעתי בעיכוב זה במתן ההחלטה להצדיק את שחרור העורר, כשהנסיבות האחרות מצדיקות את מעצרו.

הערר נדחה.