ע"א 5355/97 מדינת ישראל נ. לילה מדאח

לזכות המבקשת נפסק סכום פיצוים בבית המשפט המחוזי. המדינה, אשר חוייבה בתשלום הפיצויים הגישה לבית משפט זה ערעור על פסק הדין. הגשת הערעור עיכבה את חובת תשלום סכום הפיצויים על פי האמור בתקנה 2 (א) לתקנות הוצאה לפועל של פסקי דין נגד המדינה תשל"ז 1976 (להלן - "התקנה"). טענת המבקשת בבקשה זו, אותה הגישה במסגרת הליכי הערעור שהגישה המדינה, כי התקנה הותקנה ללא סמכות. עתירתה היא שכך יוחלט, וכנגזר מכך יוחלט, שהמדינה מחוייבת בתשלום הפיצויים על אף הערעור שהוגש על ידה.

מבלי שאחווה דעה לגוף טענת המבקשת ולסכוייה (תשומת ליבו של בא כוח המבקשת מופנית בעניין זה לסעיף 7 לחוק לתיקון סדר הדין האזרחי (המדינה כבעל דין) התשכ"ח1958-), אם מבקשת המבקשת לתקוף את חוקיות התקנה, הדרך הנכונה לעשות זאת היא בדרך עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, ולא בדרך של הגשת בקשה לסעד במסגרת ערעור שהוגש על ידי המדינה על פסק הדין. מטעם זה, ומבלי לדון בבקשה לגופה, נדחית הבקשה.

בקשתה החילופית של המבקשת היא שהדיון בערעור שהוגש על ידי המדינה יקבע לדיון בהקדם. לבקשה זו יש להעתר. המבקשת נפגעה קשות ונכותה היא בשיעור גבוה. נפסק לזכותה סכום פיצויים גבוה, אשר בוודאי היא נזקקת לו, אך אין היא זכאית להנות ממנו עד לשמיעת ערעור המדינה. בנסיבות אלה, על המזכירות לקבוע את הדיון בערעור בכל ההקדם ומחוץ לתור. יש להביא את התיק בפני כבוד הנשיא על מנת שיקבע את דרך טיעון הצדדים בתיק - אם על ידי טיעון בכתב ואם על ידי טיעון בעל פה.