פרטי ההליך
ב
בית-המשפט העליון
בג"ץ
5356/99
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
העותרים
:
1. אליהו אגבבה
2.
אלון אגבבה
נגד
המשיבים
:
1. שלי ג'ון ברנשטיין
2.
היועץ המשפטי לממשלה
עתירה למתן צו על-תנאי
תאריך
הישיבה: י"ז בתמוז תש"ס (20.7.00)
בשם
העותרים: העותר 1 בעצמו
בשם
המשיבה 1: אין הופעה
בשם
המשיב 2: עו"ד אורית קורן
החלטה
בשנת 1989 עזבה את ישראל המשיבה 1, אשתו של העותר 1 (להלן: העותר), נסעה לארצות-הברית, ונטלה עימה את בנה המשותף עם העותר, הוא העותר 2 (להלן: הילד), שהיה אז כבן שלוש. מאז ניסה העותר להסתייע במערכת המשפטית להחזרת הילד, ואף פנה פעם אחר פעם לבית-משפט זה בעתירות שנדחו.
בשנת 1995 ביקש העותר כי המדינה תסייע לו בקביעת הסדרי ביקור אצל בנו על-פי הדרך המפורטת בחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א1991- (להלן: חוק האמנה). המדינה נענתה לבקשה, הצליחה לאתר את כתובתה של אשת העותר המתגוררת בגואם עם הילד, ובאמצעות המדינה אף מונה לעותר עורך-דין שייצגו בגואם. אך העותר לא היה מרוצה מן הטיפול המשפטי ובשנת 1998 ביקש להפסיקו. כעבור כשנה חידש העותר את בקשתו למתן סיוע מן המדינה בהשגת שירותיו של עורך-דין בגואם, אלא שהעותר לא מילא את הטפסים שהיו דרושים לשם טיפול בבקשתו, ובחר במקום זאת להגיש לבית-משפט זה עתירת הביאס קורפוס כנגד אשתו, ואליה צירף בקשה להמצאת מסמכים אל מחוץ לתחום על-ידי תחליף המצאה.
באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה, שנדרש להודיע מהי עמדתו בנוגע לבקשה, הסבירה בתשובתה כי בקשת העותר לראות את ילדו מטופלת על-ידי הרשות המרכזית בהתאם להוראות חוק האמנה, וכי קצב הטיפול תלוי בעותר.
על-פי המלצתנו, הסכים העותר לשתף פעולה עם המדינה, וזו מצידה התחייבה לזרז את הטיפול ככל שניתן. ברם, דרכה של המדינה בקביעת הסדרי הביקור על-ידי פנייה לבית-משפט בגואם לא נראית לעותר, והוא עומד על עתירתו למתן צו הביאס-קורפוס.
הדיון בעתירה זו מותנה בהמצאת המסמכים לאשת העותר, שכתובתה ידועה. אין מקום, על-כן, להורות על תחליף המצאה. עם זאת, לנוכח הקשיים שבהמצאת המסמכים לאשת העותר, אני מתירה בזאת את המצאת המסמכים באמצעות המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה.
המדינה תמסור הודעה לבית-המשפט בעניין זה תוך 90 יום, ומשתוגש ייקבע המשך הדיון.
ניתנה היום, ד' באלול תש"ס (4.9.00).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99053560.
L06