פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 5360/99 דניאל מקמלאן נ. מרכז לגביית קנסות

ניתן ביום

בקצרה

אחר · קיזוז חובות הוצאות משפט בין עותר למדינהעתירה לבג"ץ לקיזוז חוב הוצאות משפט כנגד חוב המדינה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר ביקש מבג"ץ להורות למדינה לקזז חוב הוצאות משפט שלו כנגד חוב הוצאות של המדינה כלפיו. בית המשפט קבע כי מדובר בסכסוך כספי שאינו מקומו בבג"ץ, ואף בחן את הטענות לגופן ומצא כי הן אינן מבוססות. העתירה נדחתה.

העובדות

העותר חויב בהוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח בבג"ץ 445/95 וביקש לקזז זאת מחוב של המדינה כלפיו מהוצאות משפט בבג"ץ 4379/91. לפי המסמך שצורף לתגובת המדינה, החוב הקודם שולם לעותר בשנת 1993 לאחר קיזוז שכר טרחה מתיק אחר. החוב השני נפסק בשנת 1996 וגבייתו נפתחה על ידי המרכז לגביית קנסות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ניתן לקזז חוב הוצאות משפט שהעותר חויב בו כלפי המדינה מחוב של המדינה כלפי העותר בהליך של עתירה לבג"ץ?

הלכות

  1. 1

    טענות לקיזוז חובות כספיים הדדיים בין הפרט למדינה הן סכסוך כספי שאינו מקומו בבית המשפט הגבוה לצדק, וכאשר חובות נוספים תלויים בהליך אחר, יש להידחות העתירה.

    ״לכאורה, המדובר בסכסוך כספי בין העותר למדינה ולפיכך אין מקומו בבית משפט זה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הוצאות משפט
  • חוב המדינה
  • עתירה
  • סכסוך כספי
  • שכר טרחת עורך דין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

5360/99

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

כבוד

השופט י' זמיר

כבוד

השופטת ד' ביניש

העותר

:

דניאל

מקמלאן

נגד

המשיב

:

מרכז

לגביית קנסות

עתירה

למתן צו על תנאי

בשם

העותר: בעצמו

בשם

המשיב: עו"ד שי ניצן

פסק-דין

בעתירה זו מבקש העותר כי נורה למשיב לקזז את חובו כלפי המדינה, עם חובות אחרים שהמדינה חייבת כלפיו. כעולה מהעתירה, החוב הנטען נובע מהוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח, שהעותר חוייב לשלם למדינה בבג"ץ 445/95, והוא מבקש לקזזו כנגד חוב המדינה אליו, על סך 5,000 ש"ח, הנובע מהוצאות משפט שהמדינה חוייבה לשלם לעותר בבג"ץ 4379/91 "ו/או מכל חוב אחר של המדינה".

המדינה בתגובתה לעתירה מבקשת לדחות את העתירה על הסף, וכן מביאה היא נימוקיה לדחיית העתירה לגופה. לכאורה, המדובר בסכסוך כספי בין העותר למדינה ולפיכך אין מקומו בבית משפט זה.

אף על פי כן בחנו את טענות הצדדים לגופן, ונחה דעתנו כי דין העתירה להדחות.

החוב שהעותר טוען כי המדינה היתה חייבת לו הוא משנת 1992, ועל פי המסמך מש1/ שצורף לתגובת המדינה, חוב זה שולם לעותר בשנת 1993, לאחר שקוזז ממנו שכר טרחת עורך דין שהעותר חוייב בו בתיק אחר (בג"ץ 2877/91).

החוב שהעותר מאשר כי נפסק לטובת המדינה בתיק 445/95 נובע מפסק דין שניתן ביום 2.1.96, לאחר שההתחשבנות הקודמת הסתיימה, וכעולה מתגובת המדינה ביחס לחוב זה נפתחו הליכי הגבייה על ידי המרכז לגביית קנסות המתמשכים עד היום הזה.

יצויין, כי העותר מעלה בעתירתו טענות הנוגעות לחובות הדדיים נוספים בינו לבין המדינה, אך בעניינים של אלה תלוי ועומד הליך בבית משפט השלום בירושלים.

אשר על כן, דין העתירה להידחות.

ניתן היום, ט' בכסלו תש"ס (18.11.99).

ש ו פ ט ש ו פ

ט ש ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99053600.

N04

חכ/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (3 תיקים)

  • בגץ 445/95
  • בגץ 4379/91
  • בגץ 2877/91

הלכות

  1. 1טענות לקיזוז חובות כספיים הדדיים בין הפרט למדינה הן סכסוך כספי שאינו מקומו בבית המשפט הגבוה לצדק, וכאשר חובות נוספים תלויים בהליך אחר, יש להידחות העתירה.