בג"ץ 5371/15 לודמילה ניקישין נ. בית הדין הרבני הגדול ירושלים

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

א.

עתירה זו עניינה הכרעות בתי הדין הרבניים באשר לבירור יהדותה של העותרת. העותרת היא אזרחית ישראל הרשומה במרשם האוכלוסין כיהודיה, ומשיגה על הכרעות בתי הדין. נאמר ברישא את הידוע, כי בישראל נושא היהדות לצורך מרשם ושבות נתון בידי הרשויות האזרחיות, אך לצורך נישואין וגירושין הוא מצוי בסמכות בתי הדין הרבניים.

ב.

במקרה דנא, עם שבתי הדין הרבניים סברו כי לא הוכח בפניהם כדבעי נושא היהדות בבירור שערכו, נמסר מטעם המדינה כי נכון לעת זו אין כל הערה וכל שינוי באשר לרישום העותרת כיהודיה בפרטי הלאום והדת במרשם. בתי הדין הרבניים מודיעים, כי בידי העותרת לחזור לבית הדין הגדול תוך הצגת טענותיה באשר למסמכים חדשים ולהליך טיעון ראוי, והדבר יידון.

ג.

הסברנו לעותרת את האמור. אנו רושמים לפנינו את הודעת המדינה באשר להיעדר שינוי בפרטי הלאום והדת והרישום כיהודיה, ונוסיף כי ככל שיעלה רצון לשינוי כלשהו יש להודיע לעותרת ולאפשר לה 90 יום לתגובה ולנקיטת צעדים שתבחר. ככל שהעותרת תרצה – ואיננו מביעים דעה על כך – לשוב לבית הדין הרבני הגדול, נקוה כי טענותיה יישמעו בלב פתוח ובהקדם.

ד.

בנתון לכך נמחקת העתירה בלא צו להוצאות.