פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 5371/15 לודמילה ניקישין נ. בית הדין הרבני הגדול ירושלים

ניתן ביום

בקצרה

אחר · בירור יהדות לצורך רישום במרשם האוכלוסיןעתירה לבג"ץ נגד הכרעות בתי הדין הרבניים בדבר בירור יהדותה של העותרת

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העתירה עניינה בהכרעות בתי הדין הרבניים בבירור יהדותה של העותרת הרשומה במרשם כיהודיה. המדינה הודיעה כי אין שינוי מתוכנן ברישומה, והעותרת הופנתה לחזור לבית הדין הגדול עם מסמכים חדשים. העתירה נמחקה בלא צו להוצאות.

העובדות

העותרת היא אזרחית ישראל הרשומה במרשם האוכלוסין כיהודיה והשיגה על הכרעות בתי הדין הרבניים בדבר יהדותה. בתי הדין סברו שלא הוכח כדבעי נושא היהדות. המדינה מסרה כי אין כל שינוי מתוכנן ברישום העותרת כיהודיה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערבות בג"ץ בהכרעות בתי הדין הרבניים בדבר בירור יהדותה של העותרת?

הלכות

  1. 1

    נושא היהדות לצורך מרשם ושבות נתון בידי הרשויות האזרחיות, ואילו לצורך נישואין וגירושין הוא בסמכות בתי הדין הרבניים

    ״בישראל נושא היהדות לצורך מרשם ושבות נתון בידי הרשויות האזרחיות, אך לצורך נישואין״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • יהדות
  • מרשם האוכלוסין
  • בתי הדין הרבניים
  • בירור יהדות
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו

כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

5371/15

לפני:

כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין

כבוד השופט י' דנציגר

כבוד השופט מ' מזוז

העותרת:

לודמילה ניקישין

נ ג ד

המשיבים:

1.

בית הדין הרבני הגדול ירושלים

2. בית הדין הרבני האזורי פתח תקווה

3. הרב אלכסנדר דן חוקר יהודת ביה"ד הרבני

4. מרכז לבירור יהדות שורשים, הרב שמעון הר שלום

5. אלה אושמיאנסקי "נתיב" מח' קונסולרית

6. משרד הפנים

עתירה למתן צו על תנאי

תאריך הישיבה:

כ"ח

באדר ב התשע"ו (7.4.16)

בשם העותרת:

בעצמה

בשם המשיבים 3-1: עו"ד

יצחק שמואל רוזנטל

בשם המשיב 4: עו"ד

משה מובשוביץ

פסק-דין

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

א.

עתירה זו עניינה הכרעות בתי הדין הרבניים באשר לבירור יהדותה של העותרת. העותרת היא אזרחית ישראל הרשומה במרשם האוכלוסין כיהודיה, ומשיגה על הכרעות בתי הדין. נאמר ברישא את הידוע, כי בישראל נושא היהדות לצורך מרשם ושבות נתון בידי הרשויות האזרחיות, אך לצורך נישואין וגירושין הוא מצוי בסמכות בתי הדין הרבניים.

ב.

במקרה דנא, עם שבתי הדין הרבניים סברו כי לא הוכח בפניהם כדבעי נושא היהדות בבירור שערכו, נמסר מטעם המדינה כי נכון לעת זו אין כל הערה וכל שינוי באשר לרישום העותרת כיהודיה בפרטי הלאום והדת במרשם. בתי הדין הרבניים מודיעים, כי בידי העותרת לחזור לבית הדין הגדול תוך הצגת טענותיה באשר למסמכים חדשים ולהליך טיעון ראוי, והדבר יידון.

ג.

הסברנו לעותרת את האמור. אנו רושמים לפנינו את הודעת המדינה באשר להיעדר שינוי בפרטי הלאום והדת והרישום כיהודיה, ונוסיף כי ככל שיעלה רצון לשינוי כלשהו יש להודיע לעותרת ולאפשר לה 90 יום לתגובה ולנקיטת צעדים שתבחר. ככל שהעותרת תרצה – ואיננו מביעים דעה על כך – לשוב לבית הדין הרבני הגדול, נקוה כי טענותיה יישמעו בלב פתוח ובהקדם.

ד.

בנתון לכך נמחקת העתירה בלא צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ח

באדר ב התשע"ו (7.4.2016).

המשנה לנשיאה

ש

ו פ ט

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1נושא היהדות לצורך מרשם ושבות נתון בידי הרשויות האזרחיות, ואילו לצורך נישואין וגירושין הוא בסמכות בתי הדין הרבניים