בג"ץ 5382/14 תנועת נאמני תורה ועבודה נ. משרד החינוך

השופטת א' חיות:

זוהי עתירה לצו על תנאי המורה למשיבים 5-1 לבוא וליתן טעם מדוע לא יימנעו מלתקצב בתי ספר הפועלים ללא רישיון ובכללם המשיבים 6-7.

1.

העותרות הגישו עתירה המופנית כלפי המשיבים 5-1 בה הלינו על כך שהם אינם ממלאים אחר חובתם למנוע מבתי ספר לא מורשים מלפעול ואף מתקצבים את פעילותם. בתגובתם לעתירה טענו המשיבים 3-1 (להלן: המדינה ) כי המשיב 1 (להלן: משרד החינוך ) אינו מתקצב באופן ישיר בתי ספר הפועלים ללא רישיון וכי הם פועלים לגיבוש מדיניות אשר תמנע את המשך תקצובם העקיף של מוסדות חינוך בלתי מורשים באמצעות תשלום משכורות למורים המלמדים בהם. אשר למשיב 6 (להלן: מעוז חיים ) טענה המדינה כי עוד בשנת 2013 הוצא לו צו סגירה וכי הוא אינו מתוקצב במישרין או בעקיפין על ידי משרד החינוך או על ידי עיריית לוד (המשיבה 4). בנוגע למשיב 7 (להלן: בני עמי ) טענה המדינה כי הוצא לו צו סגירה וכי הוא אינו מתוקצב במישרין על ידי משרד החינוך או על ידי עיריית ירושלים (המשיבה 5). עם זאת, ציינה המדינה כי נוכח היותם של המורים המלמדים בבית הספר מועסקים על ידי רשת "מרכז החינוך העצמאי" הם ממשיכים לקבל משכורת חרף העובדה שהם מלמדים בבית ספר בלתי מורשה. בתגובה משלימה שהוגשה מטעמה ביום 22.12.2014 עדכנה המדינה כי היא סיימה לגבש מדיניות בנוגע לטיפול בבתי ספר הפועלים ללא רישיון. על פי המדיניות שגובשה, משרד החינוך יוציא צווי סגירה לבתי ספר הפועלים ללא רישיון ובמידה שימשיכו לפעול לאחר הוצאת הצו יופסק תשלום המשכורות למורים ולאנשי הצוות המועסקים בהם.

2.

ביום 25.12.2014 התקיים דיון בעתירה שבסופו הורינו למדינה להגיש סיכום מפורט של מדיניותה בנוגע לבתי ספר הפועלים ללא רישיון הכולל לוחות זמנים להוצאת צווי סגירה לבתי ספר בלתי מורשים ובכללם מעוז חיים ובני עמי, וביום 23.1.2015 הודיעה המדינה כי היא מוציאה צווי סגירה לבתי ספר בלתי מורשים כדבר שבשגרה וכי כבר כעת היא פועלת להפסקת תשלום משכורות למורים ולאנשי הצוות המועסקים במוסדות אלו. בכל הנוגע למעוז חיים שבה המדינה וטענה כי הוא אינו מקבל תקצוב ישיר או עקיף וכי ערר שהוגש על ההחלטה שלא ליתן לו רישיון נדחה. באשר לבני עמי עדכנה המדינה כי הוגשה על ידו בקשה לקבלת רישיון וככל שבקשה זו תידחה היא תפעל להפסיק את תשלום המשכורות למורים ולאנשי הצוות המועסקים בו. ביום 28.7.2015 עדכנו העותרות כי מעוז חיים עבר לפעול במסגרת בית הספר הממלכתי דתי חב"ד בעיר לוד וכי הוגשה על ידו בקשה לקבל רישיון. מספר חודשים לאחר מכן, ביום 1.11.2015, הגישו העותרות הודעה מטעמן בה עדכנו כי פעילותו של בני עמי הופסקה והוא נסגר, ואילו מעוז חיים קיבל רישיון לפעול מאת משרד החינוך.

3.

בתגובה לאמור בהודעת העותרות טענה המדינה בהודעתה מיום 21.1.2016 כי העתירה מיצתה עצמה ודינה להימחק. העותרות טוענות מצדן כי על אף ההתפתחויות שחלו בנוגע למעוז חיים ובני עמי המדינה ממשיכה שלא למלא אחר חובתה לאכוף את הדין על בתי ספר הפועלים ללא רישיון ואף מכשירה את פעילותם בדיעבד. לראיה, טוענות העותרות כי הן פנו למשרד החינוך בנוגע לארבעה בתי ספר נוספים הפועלים ללא רישיון ואף על פי כן הוא לא פעל להפסיק את פעילותם. מטעם זה סבורות העותרות כי אין מקום למחיקת העתירה והן מציעות למחוק ממנה את המשיבים 7-4 ולצרף במקומם את ארבעת בתי הספר הלא מורשים האחרים שהוגשה בעניינם פניה למשרד החינוך (ראו: הודעת העותרות מיום 31.3.2016).

4.

נוכח סגירתו של בני עמי ומתן הרישיון למעוז חיים, ובהתחשב בהודעת המדינה לפיה היא תפסיק לתקצב במישרין או בעקיפין בתי ספר לא מורשים, נראה כי העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה עצמה ודינה להימחק. ככל שלעותרות טענות קונקרטיות בנוגע לבתי ספר אחרים הפועלים ללא רישיון או בנוגע לפעולות האכיפה המבוצעות על ידי משרד החינוך בנוגע לבתי ספר כאמור, שמורה לעותרות הזכות להגיש עתירה חדשה וטענותיהן בעניינים אלו שמורות להן.

אשר על כן, העתירה נמחקת והדיון הקבוע בה ליום 5.5.2016 – מבוטל.

אין צו להוצאות.