בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 5391/15
לפני:
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט צ' זילברטל
כבוד השופט נ' סולברג
העותרת:
קיוומא בע"מ
נ
ג
ד
המשיב:
סגן מנהל אגף הרוקחות, משרד הבריאות
עתירה למתן צו-על-תנאי
תאריך הישיבה:
י"ט בטבת התשע"ה
(31.12.2015)
בשם העותרת:
עו"ד זוהר יהלום
בשם המשיב:
עו"ד נחי בן אור
פסק-דין
השופט ח' מלצר:
1.
לפנינו עתירה בגדרה התבקש בית משפט זה ליתן צו-על-תנאי כנגד המשיבים, המורה להם להתייצב וליתן טעם מדוע לא תבוטל הוראת המשיב מתאריך 04.08.2016 לפיה אין לשווק בבתי מרקחת את המוצר
דקפינול ג'ל
המיועד לטיפול בחניכיים (להלן:
המוצר ), שמיובא ומשווק על ידי העותרת (להלן: ההוראה ) וכן מדוע לא יחשוף המשיב בפני העותרת את מלוא הנתונים שבגללם ניתנה ההוראה , ובכללם כלל הדיווחים שהוגשו לו על תופעות לוואי הקשורות בשימוש במוצר. בנוסף, התבקש בית-משפט זה ליתן צו ביניים המתלה את תוקפה של ההוראה
עד להכרעה בעתירה.
2.
בתגובתם המקדמית לעתירה, שהוגשה בתאריך 21.09.2015 בהתאם להחלטה שהורתה להם לעשות כן – המשיב טען כי יש לדחות את העתירה מן הטעם כי היא איננה מקימה עילה להתערבות שיפוטית. זאת, בין היתר, מאחר שלטענתו תקנות הרוקחים (תנאי פתיחה וניהול של בתי מרקחת וחדרי תרופות), התשמ"ב- 1982 מסמיכות אותו ליתן לבתי מרקחת הוראה שלא לשווק מוצר, וכן מכיוון שההחלטה שלא לשווק את המוצר נדרשה לצורך שמירה על בריאות הציבור והתקבלה לאחר הליך ממושך, במסגרתו לא עלה בידי העותרת להפיג את חששותיהם של הגורמים המוסמכים לגבי השפעותיו השליליות של המוצר .
3.
בעתירה הוגשו הודעות ובקשות שונות, ובתאריך 31.12.2015 העתירה נדונה בפני הרכב. בהודעה מעדכנת שהגיש המשיב בתאריך 06.04.2016, בהתאם להחלטתנו שהורתה לו לעשות כן, נמסר כי בעקבות העתירה והדיון שהתקיים בה – התכנסה ישיבה של הגורמים הרלבנטיים במשרד הבריאות לדון מחדש בנושא. בגדרה של ישיבה זו, כך נמסר, הוחלט, בין היתר, כי ההוראה היתה יפה לשעתה, אך בנקודת הזמן הנוכחית ניתן לאפשר את שיווק המוצר
בתנאים מסוימים.
4.
בתגובת העותרת מתאריך 12.04.2016, נמסר כי על אף ההודעה המעדכנת מטעם המשיב, ממנה עולה כי ההוראה מושא העתירה בוטלה – העותרת עומדת על עתירתה, וזאת, בין היתר, לנוכח העובדה שבאתר האינטרנט של משרד הבריאות (להלן: האתר ) מוסיפה להתפרסם הודעת אזהרה לגבי השימוש ב מוצר
(להלן: הודעת האזהרה ). בהמשך לכך, העותרת כללה בתגובתה שתי דרישות המופנות למשיב:
האחת – ש הודעת האזהרה תוסר מ האתר ;
והשניה – שהמשיב יפרסם הודעה חדשה שתשלח אל כל נמעני ההוראה ,
מושא העתירה בדבר ביטולה.
העותרת הודיעה כי אם המשיב יעמוד בדרישותיה האמורות – העתירה תתייתר, והיא תיתן את הסכמתה למחיקתה, אך תעמוד על כך שיפסקו הוצאות לטובתה. לעניין זה, העותרת טענה שהעובדה שהמשיב חזר בו מ ההוראה
לאחר הגשת העתירה דנן, מבלי שחל, לשיטתה, שינוי עובדתי רלבנטי – מעידה על כך ש ההוראה , שניתנה, לגישת העותרת, על בסיס שישה מקרים בודדים ממרפאה יחידה באשקלון – פורסמה ללא בדיקה מספקת, וכי כבר במועד פרסומה ההוראה
היתה לא סבירה.
5.
בתאריך 06.05.2016, בהתאם להחלטה שהורתה לו לעשות כן, המשיב הגיש את תשובתו לתגובת העותרת הנ"ל. בתשובה זו נמסר ש הודעת האזהרה
הוסרה מ האתר , וכי המשיב הפיץ הודעה בדבר ביטול ההוראה אל כל הגורמים שאליהם ההוראה
המקורית הופצה באופן ישיר. המשיב טען לפיכך כי העתירה מיצתה את עצמה ודינה להימחק. המשיב הוסיף כי לשיטתו אין כל מקום להשית עליו הוצאות, זאת, מכיוון ש ההוראה ניתנה משיקולים עניינים גרידא, ובראשם טובת הציבור ובריאותו, ותוך נקיטת הזהירות המתאימה לנסיבות שכן הסתבר כי המוצר
היה תכשיר ששווק בפועל בארץ בלבד, כך שלא ניתן היה לערוך מעקב על תופעות הלוואי של התרופה במדינות אחרות. המשיב טען עוד כי ההחלטה לביטול ה הוראה
התקבלה בשים לב לזמן שחלף מאז פרסום הודעת האזהרה , אשר במהלכו לא התקבלו תלונות נוספות לגבי המוצר (ביחס לתקופה בה הוא שווק), ולאחר שנשמעו עמדותיהם של הגורמים המקצועיים הרלבנטיים, ולפיכך אין ללמוד מביטול ההוראה דבר לגבי הצורך הראשוני בה.
6.
נוכח כל האמור לעיל, ובהסכמת הצדדים –
העתירה נמחקת בזאת . בנסיבות העניין, ולאחר עיון במכלול החומר ובטיעוניהם של באי-כוח הצדדים – לא יעשה במקרה זה צו להוצאות.
ניתן היום, י"ז
באלול התשע"ו (20.9.2016).
ש ו פ ט
ש
ו פ ט
ש
ו פ ט