בג"ץ 5433/16 בג"ץ 5433/16

השופט מ' מזוז:

1.

לפנינו עתירה לבטל את החלטת המשיב 1 (להלן: בית הדין למשמעת ) מיום

19.5.2016 בתיק בד"מ 21/16, בה נדחתה טענת העותרת 1 (להלן: העותרת ) לחוסר

סמכות בית הדין למשמעת לדון בתובענה המשמעתית שהוגשה נגדה.

2.

נגד העותרת, המשמשת כיום כרקטור העותרת מס' 2 (להלן: המכללה ) , הוגשה תובענה משמעתית, בה הואשמה בגין הפרת סעיף 35א לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985 (להלן: החוק ) . בתובענה הואשמה העותרת בכך, שבעת ששימשה נשיאת המכללה, אישרה לראש החוג לכלכלה במכללה שכר החורג מהכללים הנוהגים, בלא היתר לכך. העותרת העלתה טענה מקדמית, לפיה בית הדין למשמעת של עובדי מדינה אינו מוסמך לדון בתובענות משמעתיות נגד עובדי גופים נתמכים כל עוד לא הותקנו תקנות לעניין זה לפי החוק, שכן התקנות שהותקנו עד כה עניינן בעובדי גופים מתוקצבים בלבד (תקנות יסודות התקציב (שיפוט משמעתי), תשמ"ט-1988). בית הדין למשמעת דחה את הטענה על יסוד השלמת החסר המשפטי על דרך היקש מן התקנות האמורות. לאחר החלטה זו, כפרה העותרת בכתב האישום והתיק נקבע לשמיעת ראיות. במקביל, הגישה העותרת את העתירה דנן.

3.

בעתירתה טוענת העותרת כנגד הנמקת בית הדין לגופה, ומבקשת צו ביניים אשר יאסור על בית הדין למשמעת להמשיך לדון בתובענה בעניינה עד להכרעה בעתירה.

4.

דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. סעיף 43 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963, מורה כי פסק דין של בית הדין למשמעת בתובענה ניתן לערעור לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבו של בית הדין. העתירה אכן מעלה שאלה נכבדה, ואולם אין הצדקה כי בית משפט זה ייזקק לבירורה, וודאי בשלב זה (ראו בג"ץ 4726/12 דורית מרגי נ' בית הדין למשמעת של עובדי שירות המדינה בירושלים

(1.7.2012)) .

5.

לאור האמור, דין העתירה להידחות על הסף. משלא נתבקשה תשובה - לא ייעשה צו להוצאות.