פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 5445/02 מייסרה אחמד מוחמד אבו חמידה נ. מדינת ישראל-מפקד כוחות צה"ל ב

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · מניעת פגישה עם עורך-דין של עצור ביטחוניעתירה לבג"ץ נגד מניעת פגישת עצור עם עורך-דין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר, שנעצר ביטחונית, עתר לבג"ץ נגד הארכת מניעת פגישתו עם עורך-דין מכוח סעיף 78ג(ג) לצו בדבר הוראות ביטחון. בית המשפט מצא הצדקה להארכה, על סמך טובת החקירה, לאחר שמיעת המשיבים במעמד צד אחד. בית המשפט לא מצא פגם בסירוב לאפשר לבא-כוח העותר לפגוש את מרשו או להציג לו שאלות, ודחה את העתירה.

העובדות

העותר, תושב חברון, נעצר ביום 27.5.2002 ולא אופשרה לו פגישה עם עורך-דין מאז. בתחילה נמנעה הפגישה מטעמי טובת החקירה וביטחון האזור, ומיום 10.6.2002 מטעמי טובת החקירה בלבד. שופט צבאי הארך את מניעת הפגישה ביום 26.6.2002 למשך 8 ימים נוספים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש הצדקה להארכת מניעת פגישת עצור עם עורך-דין מכוח סעיף 78ג(ג) לצו בדבר הוראות ביטחון (אזור יהודה ושומרון) (מס' 378)?
  2. 2.האם יש לפסול את סירוב המשיבים לאפשר לבא-כוח העותר לראות את העותר או להציג לו שאלות מסוימות?

הלכות

  1. 1

    הארכת מניעת הפגישה בין העצור לעורך-דין מוצדקת כאשר קיימת הצדקה של טובת החקירה, על בסיס חומר שהוצג במעמד צד אחד.

    ״ושוכנענו אף אנו, כמונו כשופט הצבאי, כי יש הצדקה למניעת הפגישה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    סירוב לאפשר לבא-כוח העצור לראות את מרשו או להציג לו שאלות, בנסיבות שבהן הוצא צו למניעת פגישה, אינו פגום.

    ״לא מצאנו פגם בסירוב זה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • טובת החקירה
  • ביטחון המדינה
  • צד אחד
  • שופט צבאי
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ 5445/02

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

כבוד השופט א' ריבלין

כבוד השופט א' גרוניס

העותר

:

מייסרה אחמד מוחמד אבו חמידה

נגד

המשיבים

:

1. מדינת ישראל-מפקד כוחות צה"ל באזור הגדה

המערבית.

2. שירות הביטחון הכללי.

תאריך הישיבה:

ט"ז בתמוז התשס"ב

(

26.06.02

)

בשם

העותר

:

עו"ד מחמוד ג'בארין

בשם

המשיבים

:

עו"ד אברהם ליכט

פסק-דין

העותר, תושב חברון, נעצר ביום 27.5.2002, ומאז יום 30.5.2002 אין המשיבים מאפשרים לו להיפגש עם עורך-דין. מניעת פגישתו של העותר עם עורך-דין נעשתה מכוח הסמכות הקבועה בסעיף 78ג(ג) לצו בדבר הוראות ביטחון (אזור יהודה ושומרון) (מס' 378), תש"ל1970-. בתחילה נמנעה הפגישה מטעמים של טובת החקירה וביטחון האזור, אך מאז יום 10.6.2002 מניעת הפגישה באה בשל טובת החקירה. הצו האחרון בדבר מניעת פגישה עומד לפוג הלילה, 26.6.2002, בחצות, אך בסוברן כי יש להמשיך במניעת הפגישה הגישו הרשויות בקשה לפני שופט צבאי להארכת מניעתה של פגישה עם עורך-דין. שופט צבאי נעתר לבקשה, והיום, יום 26.6.2002, החליט - על סמך חומר ראיות שהוצג לו במעמד צד אחד - להאריך את מניעת הפגישה בין העותר לבין עורך-דין למשך 8 ימים נוספים. טעמה העיקרי של ההארכה - טובת החקירה, אך השופט הצבאי הוסיף וקבע כי "אף ביטחון המדינה הינו שיקול ראוי". באי-כוח בעלי-הדין הסכימו כי נדון בהחלטה האחרונה של השופט הצבאי - הגם שהחלטה זו לא נזכרה כלל בעתירה אשר הוגשה לבית-המשפט ביום 24.6.2002 - ואנו נעתרנו לבקשה.

לבקשת בא-כוח העותר שמענו את נציגי המשיבים במעמד צד אחד, ושוכנענו אף אנו, כמונו כשופט הצבאי, כי יש הצדקה למניעת הפגישה כהחלטתו של השופט הצבאי.

לבקשת בא-כוח העותר הודיענו נציג הפרקליטות כי מצב בריאותו של העותר מצב תקין הוא וכי אף נבדק בידי רופא. כן הודע לעותר כי יש לו עורך-דין אך כי מנוע הוא מלפגוש בו. המשיבים מסרבים לאפשר לבא-כוח העותר כי יראה את העותר או כי יציג לו שלוש שאלות כבקשתו (נושא עורך-הדין, זכות השתיקה הקנויה לו ומה מצב בריאותו) ומאותו טעם עצמו שהוצא הצו למניעת פגישה. לא מצאנו פגם בסירוב זה.

כללם של דברים: אנו מחליטים לדחות את העתירה.

היום, ט"ז תמוז תשס"ב (26.6.2002).

ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט

_________________

העתק מתאים למקור

02054450. G03

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

רשם

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444

בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il

לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הארכת מניעת הפגישה בין העצור לעורך-דין מוצדקת כאשר קיימת הצדקה של טובת החקירה, על בסיס חומר שהוצג במעמד צד אחד.
  2. 2סירוב לאפשר לבא-כוח העצור לראות את מרשו או להציג לו שאלות, בנסיבות שבהן הוצא צו למניעת פגישה, אינו פגום.