בג"ץ 5459/17 פלוני נ. בית הדין הרבני האזורי תל אביב

השופט נ' הנדל:

1.

העתירה שלפנינו מופנית, בין היתר, כלפי הרכב מסוים של בית הדין הרבני האזורי, גורמים בייעוץ המשפטי לשיפוט הרבני, בית הדין הרבני הגדול, וגורמים מנציבות תלונות הציבור על שופטים. בעיקרה מופנית היא כלפי החלטות דיוניות שונות שהתקבלו בבית הדין הרבני האזורי, במסגרת סכסוך המתנהל בין העותר למשיבה 7 – בני זוג שהתגרשו זה מזה. העותר סבור כי אופן ניהול ההליכים בבית הדין האזורי מוטה לחובתו וכי נעשה לו עוול במסגרת הליכים אלה.

2.

שמענו את הצדדים בדיון שנערך בפנינו. שאלנו אותם שאלות והבהרנו נקודות וסוגיות שונות.

עיון בעתירה מראה כי על פני הדברים לוקה היא באי-מיצוי הליכים ביחס למרבית רכיביה. דומה כי רבות מתלונות העותר בכל הנוגע לאופן התנהלות ההליך דינן להתברר במסגרת ערעורית או בידי נציב תלונות הציבור. העותר לא פירט כיצד וביחס לאילו נושאים פעל כאמור, ולא צירף לעתירתו כל חומר המלמד על מיצוי ההליכים. יתר על כן, ואף אם נניח כי מוצו כל ההליכים הרלוונטיים – טענות העותר לגופן אינן מצדיקות את התערבותו של בית משפט זה באופן ניהול ההליך בבית הדין הרבני. הטענות שהועלו בעתירה נשטחו באופן כוללני, ללא כל תשתית התומכת בהאשמות הקשות שהופנו כלפי המשיבים השונים. מנגד, המשיבים צירפו מסמכים המלמדים כי טענות העותר נשמעו בבית הדין הרבני ונשקלו לגופן, בגדרי הסמכות ותוך מתן זכות טיעון. אין מדובר אפוא באחד המקרים החריגים שבהם יתערב בית המשפט הגבוה לצדק בהחלטות בית הדין הרבני (בג"ץ 8638/03 אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים , פ"ד סא(1) 259, 271 (2006)).

אם נקבל את גישת העותר, התוצאה תהיה שבית משפט זה יהפוך למעין גורם מלווה ומפקח על כל שלב ושלב של ההליך. זה אינו תפקידו של בית משפט זה בסמכות הביקורת שהוענקה לו כלפי בתי הדין הרבניים. התרשמנו כי טוב יעשה העותר עם יתייעץ עם עורך דין, וכך יעצנו לו במהלך הדיון. כמובן, אם הוא אינו מעוניין בכך – זוהי זכותו. על כן פסק הדין בוחן את טענותיו לגופן, מבחינה משפטית. כאמור, במישור זה הטענות שהעלה העותר אינן מהסוג שבית משפט זה אמור לדון בהן. לא ניתן לדלג על הערכאה הערעורית של בית הדין הרבני הגדול או על הגורמים המינהליים הרלוונטיים.

3.

העתירה נדחית. לפנים משורת הדין אין צו להוצאות.