פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ
546/21
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופט ג' קרא
כבוד השופטת י' וילנר
העותר:
אבראהים אחמד אסמאעיל אבו עווד
נ ג ד
המשיבים:
1. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש
2. שופט בית המשפט הצבאי לערעורים
3. שירות הביטחון הכללי
עתירה למתן צו על-תנאי
תאריך הישיבה:
כ"א בשבט התשפ"א
(3.2.2021)
בשם העותר:
עו"ד כאמל נאטור
בשם המשיבים:
עו"ד
יובל שפיצר;
עו"ד יונתן קרמר
פסק-דין
השופט נ' סולברג :
עתירה למתן צו על-תנאי שבגדרה התבקש, ביחס למשיבים 2-1, כי ידרשו לבוא וליתן טעם מדוע אינם מורים על שחרור העותר ממעצרו המנהלי לאלתר; כמו כן, התבקש להורות למשיב 3, לבוא וליתן טעם מדוע לא יבקש את ביטול המעצר המנהלי, או לחלופין, מדוע לא ימנע מלבקש את הארכתו לתקופות נוספות.
העותר נעצר ביום 3.4.2020, ובתום חקירתו הועמד לדין פלילי, בגין ביצוע עבירה של קבלת כספי אויב. בהמשך הורשע העותר במסגרת הסדר טיעון, ודינו נגזר ל-7 חודשי מאסר בפועל (שנמנו מיום מעצרו), ול-10 חודשי מאסר על-תנאי.
לקראת תום תקופת מאסרו, ולאחר שבחן חומר חסוי שנאסף בעניינו, החליט המפקד הצבאי להוציא נגד העותר צו מעצר מנהלי, לתקופה של 6 חודשים, מיום 12.10.2020 ועד ליום 11.4.2021. צו המעצר המנהלי אושר על-ידי בית המשפט הצבאי; ערעור שהוגש, נדחה על-ידי בית המשפט הצבאי לערעורים.
בעתירתו שלפנינו, טוען העותר, כי נסיבות המקרה לא הצדיקו הוצאת צו מעצר מנהלי לאחר תום ימי המאסר, כי מעורבותו בעבר בפלילים אינה בעלת אופי צבאי, כי אינו מעורב בפעילות אסורה, וכי אין בסיס בדין למעצר.
בתגובת המשיבים 1 ו-3 נטען כי דין העתירה להידחות. לדבריהם, צו המעצר המנהלי נחתם לאחר שהמפקד הצבאי שוכנע כי טעמי ביטחון החלטיים, של שמירה על ביטחון האזור והציבור, מחייבים לעת הזו את המשך החזקתו של העותר במעצר מנהלי. צוין, כי מן החומר החסוי עולה שהעותר מעורב בקבלת כספי טרור, ובפעילות ביטחונית עם גורמים מחוץ לאזור מגוריו.
למקרא כתבי הטענות ונספחיהם, ולמשמע דברי ב"כ הצדדים, לא מצאנו עילה להֵעתר לעתירה. המסקנה שאליה הגיעו בית המשפט הצבאי, ובית המשפט הצבאי לערעורים, היא כי יש ממש בפרפרזה האמורה, בעקבות עיון בחומר חסוי. על יסוד זאת, קבעו כל אחד בתורו, כי הימצאותו של העותר בשטח מסכנת את ביטחון האזור והציבור, וכי לא נמצאה עילה להתערבות בשיקול הדעת של המפקד הצבאי. עוד קבעו, כי בנסיבות העניין לא ניתן לחשוף את החומר החסוי שהוצג, וכי אין בנמצא חלופה, הפחותה בחומרתה ממעצר מנהלי, כדי למנוע את הסכנה הנשקפת מהעותר.
גם אנו עיינו בחומר חסוי שהובא לעיוננו. מצאנו בו עיגון לדברי המשיבים, כי קיימת מעורבות של העותר בקבלת כספי טרור, ובפעילות ביטחונית עם גורמים מחוץ לאזור מגוריו, וכי פעילותו זו מסכנת את ביטחון האזור והציבור.
מצאנו אפוא, כי מעצרו המנהלי של העותר נעשה כדין; וכך גם הליך הביקורת השיפוטית.
העתירה נדחית אפוא בזאת.
ניתן
היום, כ"א בשבט התשפ"א (3.2.2021).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת