פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
5481/04
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופט י' עדיאל
העותרים:
1. פלוני
2. פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד
הבטחון
2. משפחת אלחנן טננבאום (פורמאליים)
עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים
תאריך הישיבה:
ז' בשבט התשס"ה (17.1.2005)
בשם העותרים:
עו"ד דוד מנע
בשם המשיב 1:
עו"ד חני אופק
בשם המשיבה 2:
עו"ד רועי בלכר, עו"ד יניב שטיין
פסק-דין
השופטת ד' ביניש :
העתירה אינה מגלה עילה להתערבותו של בית משפט זה. מתברר מתשובת המדינה ומתשובת בא-כוח המשיבה 2 כי אכן החליטה המדינה במהלך השנים 2001, 2002 -2003 על תשלום עתי של סכומים מסויימים למשפחת טננבאום, לפנים משורת הדין, וזאת על פי הטענה, שעה שלא כל נסיבות הענין היו ידועות. בא-כוח המשפחה קיבל את הכספים כנאמן המשפחה, שלפי הטענה נקלעה אז לקשיים כספיים, וזאת עבור כל התלויים בטננבאום.
באותן שנים, לא ננקטו הליכים משפטיים על ידי אמו של העותר 1 כדי לקבל אף היא עבור בנה כספים, וספק אם היתה לה אז עילה לכך. מכל מקום, רק לאחר שובו של טננבאום לארץ נקבע בוודאות כי הוא הינו אביו של העותר. במצב שנוצר, לאחר שובו של טננבאום לישראל, אין עוד כל עילה משפטית לחייב את המדינה בהענקת סכומי כסף נוספים לבנו הקטין, גם אם ניתן להבין לליבה של אמו הטוענת כי זקוק הוא לכך. התשלום שנעשה בזמנו היה לפנים משורת הדין, בין אם היה מוצדק ובין אם לאו, המדינה אינה חייבת בתשלומים נוספים בהקשר לתקופת העדרו.
אשר על כן, דין העתירה להידחות. אין באמור משום נקיטת עמדה בשאלה אם יש לעותר עילה אזרחית לתביעה אחרת שלא כנגד המדינה.
העתירה נדחית.
ניתן
היום, ז' בשבט התשס"ה (17.1.2005).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ש ו פ ט