החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 5489/98 רוני כותה נ. משרד התחבורה - המפקח על התעבורה

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה עתירה לצו על תנאי ולצו ביניים בנוגע להענקת רישיון שירות למוניות, משום שהעותרים לא פנו קודם לרשויות המשיבות ולא ביקשו את תגובתן. נקבע כי עתירה שהוגשה קודם לפנייה לרשות היא עתירה מוקדמת שנולדה קודם זמנה. ההחלטה ניתנה בלא להורות על תשובת הצדדים.

העובדות

העותרים עתרו נגד משרד התחבורה, המשטרה ועירייה, וביקשו צווים על תנאי בדבר מתן רישיון שירות למוניות ואכיפת הדין. מהעתירה ונספחיה לא עלה כי העותרים פנו בפנייה מסודרת לרשויות לפני הגשת העתירה, ולא התקבלה תשובה מהמשיבים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם עתירה תידחה כמוקדמת כאשר העותרים לא פנו קודם לרשות המוסמכת ולא ביקשו את תגובתה?

הלכות

  1. 1

    עותר שפונה לבית המשפט לפני שפנה לרשות המוסמכת - עתירתו מוקדמת ודינה להידחות

    ״הלכה מכבר היא, שעד אשר זכאי הוא עותר לבוא בשערי בית-המשפט הגבוה לצדק, שומה עליו להקדים ולפנות אל הרשות המוסמכת״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עתירה מוקדמת
  • צו על תנאי
  • צו ביניים
  • רשות מוסמכת
  • מוניות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 5489/98

בפני: כבוד השופט מ' חשין

כבוד השופטת ד' ביניש

כבוד השופט י' אנגלרד

העותרים : 1. רוני כותה

2. חיים כהן

3. ראובן שבי

4. יעקוב שבי

5. שלמה חכם

6.חברת מוניות עמישב בע"מ

נגד

המשיבים : 1. משרד התחבורה - המפקח על התעבורה

2. משטרת ישראל

3.עירית פתח-תקוה

4.חברת מוניות חי

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

פסק דין

העותרים עותרים כנגד משרד-התחבורה, משטרת-ישראל ועיריית פתח-תקוה, ובקשתם היא כי כל-אחד משלושה אלה יבוא ויתן טעם מדוע לא יימנע מהעניק למשיבה מס' 4 רשיון שירות כמשמעותו בתקנה 495 לתקנות התעבורה, תשכ"א1961-; מדוע לא תבוצע חקירה באשר לכלל הראיות המצויות בידי המשטרה בעניינה של המשיבה מס' 4; מדוע לא יבטל משרד-התחבורה הנחיה שהוציא ואשר לפיה "יאושרו קווי שירות מוניות אשר פעלו משנת 1987 ברציפות עד היום"; ומדוע לא תתקבל עמדת העותרים ולפיה אין להעניק רשיון או היתר להפעלת קו מוניות למשיבה מס' 4. בפי העותרים טענות נוספות - אשר גם בגינן מבקשים הם צווים על-תנאי - ולפיהן אין המשיבים אוכפים את הדין על המשיבה מס' 4. עוד מבקשים העותרים כי יינתן בידיהם צו ביניים ולפיו לא יינתן למשיבה מס' 4 רשיון כאמור לעיל וכי ייאסר על המשיבה מס' 4 להמשיך ולעסוק בעיסוקיה, הבלתי-חוקיים, לטענת העותרים.

קריאה בעתירה ובנספחיה מעלה כי העותרים לא הטריחו עצמם לפנות למשיבים קודם פנייתם לבית-המשפט. אכן, יש מעין-רמזים בעתירה - זעיר-שם זעיר-שם - כי היו מגעים כלשהם בין העותרים לבין משרד התחבורה, אך לא מצאנו פניה מסודרת אל מי מן המשיבים, פניה המעלה את טענותיהם של העותרים בעתירתם והדורשת תשובה מהמשיבים.

נמצא לנו, איפוא, כי את טענות העותרים ראינו, אך את תשובת המשיבים לא ראינו.

הלכה מכבר היא, שעד אשר זכאי הוא עותר לבוא בשערי בית-המשפט הגבוה לצדק, שומה עליו להקדים ולפנות אל הרשות המוסמכת כנגדה קובל הוא בעתירתו, ולבקש את תגובתה על טרוניותיו. עותר המקדים לפנות לבית-המשפט לפני שהוא פונה לרשות המוסמכת, על עתירתו ייאמר כי עתירה מוקדמת היא, עתירה שנולדה קודם זמנה. כזו היא עתירתם של העותרים.

אנו מחליטים, איפוא, לדחות את העתירה בהיותה עתירה מוקדמת, בלא שנורה על הזמנת העותרים או המשיבים להשמיע טענות לפנינו.

ניתן היום, י"א באלול תשנ"ח (2.9.98

(

.

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש

ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98054890.

G02

0

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1עותר שפונה לבית המשפט לפני שפנה לרשות המוסמכת - עתירתו מוקדמת ודינה להידחות