בג"ץ 55/05 חאלד עביר מחמוד נ. שר הפנים

השופט ס' ג'ובראן:

עניינה של העתירה בבקשת העותרת 1, אזרחית ישראלית, כי תאושר בקשתה לקבלת מעמד בישראל עבור בן זוגה (העותר 2) תושב האזור.

על-פי הנטען בעתירה, העותרים 1 ו-2 נישאו בחודש מרץ 2004, ולהם ילדה קטנה, ומרכז חייהם הינו בעיר מגוריהם חיפה.

עתירה זו מוגשת על רקע החלטת הממשלה מיום 12.5.02 (להלן: החלטת הממשלה) בסוגיית איחוד משפחות ומתן מעמד תושבות בישראל בנוגע לתושבי האזור וזרים ממוצא פלסטיני, אשר לפיה לא מטופלות בקשות בהן בן הזוג אליו מתייחסת הבקשה, הינו תושב האזור.

ביום 19.5.04 נדחתה בקשתה של העותרת לקבלת מעמד של תושבות קבע עבור בעלה. מתגובת המשיב לעתירה עולה, כי העותרת הגישה את הבקשה ביום 4.5.04, היינו לאחר החלטת הממשלה, שעוגנה אף בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן: הוראת שעה), ועל-כן בקשתה נדחתה.

על-פי המצב החוקי שבהוראת השעה, ואשר תוקפו הוארך בצו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), תשס"ב-2005, לא יוכל בית-משפט זה להיעתר לעתירה שעניינה הענקת תושבות ו/או אזרחות לתושב האזור מכוח בקשה לאיחוד משפחות. על-כן, דין העתירה להידחות על-הסף.

יש לציין, כי בחינת חוקתיות החוק הנ"ל תלויה ועומדת בפני בית-משפט זה (בג"ץ 4608/02, בג"ץ 7102/03 ובג"ץ 4022/02).

בטרם יוכרעו העתירות, לא יתערב בית-משפט זה בהחלטות המשיבים המשקפות את המצב המשפטי הקיים. זכויותיהם של העותרים שמורות להם אם יחול שינוי במצב המשפטי , והדרך תהא פתוחה בפניהם לשוב ולהעלות את עניינם בפני הגורמים המוסמכים , אם תימצא להם עילה.

לאור כל האמור לעיל, העתירה נדחית על הסף.