בג"ץ 5507-23 בג"ץ 5507-23

השופט ד' מינץ:

1.בעתירה שלפנינו התבקשנו להורות למשיב 1 לאשר מינוי קבוע של יו"ר דירקטוריון חברת החשמל בע"מ (להלן: חברת החשמל או החברה) ולפעול "לאלתר" למינוי ארבעה דירקטורים נוספים לחברה. כן התבקשנו להורות למשיב 1 לנמק את התנגדותו למינויה של משיבה 5, המועמדת מטעמו של משיב 2 לתפקיד יו"ר דירקטוריון החברה, ולחלופין להורות על השלמת מינויה חרף סירובו של משיב 1 לאשר מינוי זה.

2.לטענת העותרת, ההחלטה על אי-אישור מינוי יו"ר הדירקטוריון כמו גם אי-מינוי דירקטורים לחברה, נובעת משיקולים זרים ובלתי סבירה באופן קיצוני. לחלופין נטען כי מדובר בפעולה המפרה את החובה לפעול במהירות הראויה.

3.ראשית ייאמר כי נפל כֶשֶל בעתירה באי-צירוף בעלי דין דרושים. זאת שכן לעתירה שכל עניינה במינוי יו"ר דירקטוריון ודירקטורים נוספים לחברת החשמל, לא צורפה חברת החשמל כמשיבה לעתירה (וראו למשל: בג"ץ 1460/22 משולמי נ' שרת התחבורה, פסקה 6 (6.6.2022); בג"ץ 6612/22 מבחן בד בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הכלכלה, פסקה 11 (21.2.2023)).

4.שנית, באשר לסעד המבוקש שעניינו במינוי דירקטורים נוספים לחברה כלל לא מוצו ההליכים, שכן פניות העותרת למשיב 1 לא כללו אזכור של סוגיה זו ולוּ ברמז. על חשיבות מיצוי ההליכים עמד בית משפט זה פעמים רבות (בג"ץ 2853/23 הצלחה – לקידום חברה הוגנת נ' מועצת הכבלים והלווין, פסקה 6 (16.7.2023); בג"ץ 5464/23 גודין נ' המועצה להשכלה גבוהה בישראל, פסקה 7 (20.7.2023)) ואין צורך לחזור על כך פעם נוספת במסגרת זו.

5.שלישית, ומעבר לאמור, כפי שציינה העותרת בעצמה, "ליבת העתירה" עוסקת בסירובו של משיב 1 למנות את משיבה 5 כיו"ר הדירקטוריון של החברה. אולם הלכה היא כי כאשר קיים נפגע ישיר מפעולה שלטונית, והוא עצמו אינו פונה בבקשת סעד לבית המשפט, אין מקום כלל להיענות לעתירה ציבורית (בג"ץ 962/07 עו"ד אמיר לירן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 14 (1.4.2007); בג"ץ 5061/14 הקואליציה האזרחית נ' מועצת הכבלים והלווין, פסקה 12 (6.11.2014); בג"ץ 837/19 עו"ד יוסי פוקס נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 3 (4.2.2019)). אין אפוא די בכך שהעותרת רואה עצמה כמי שפועלת למען הכלל, כדי להצדיק חריגה במקרה זה מהכלל האמור. ההנחה היא כי בהינתן קיומו של נפגע ישיר, אין תוחלת בהכרח בדיון בעתירה ציבורית. בעתירה מעין זו מדרך הטבע התשתית העובדתית חסרה, ודיון כזה הינו בעל השלכות על המעורבים הישירים אשר עשויים להיגרר לבירור משפטי שלא מרצונם ושלא לטובתם (ראו למשל: בג"ץ 4244/17 הר שמש נ' מנהל רשות המיסים, פסקה 4 (12.4.2018); בג"ץ 3304/20 עו"ד נתנאל רוזנשטיין נ' המפקח הכללי של משטרת ישראל, פסקה 7 (31.5.2020); דפנה ברק-ארז משפט מינהלי – משפט מינהלי דיוני כרך ד 289 (2017)).

בשים לב לכל האמור, העתירה נדחית על הסף. משלא נתבקשה תשובה, לפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות.