בג"ץ 5513/20עוזי בוכריס נ. רשם האגודות השיתופיות

המשנה לנשיאה נ' הנדל:

1.

מונחת בפנינו עתירה למתן צו על תנאי כנגד החלטותיה של עוזרת רשם האגודות השיתופיות, הוא משיב 1. במסגרת ההחלטות, נדחו השגות העותרים על פסק בוררות שקיבל במלואה את התביעה הכספית של האגודה השיתופית כמהין, היא משיבה 2 (להלן: האגודה ).

2.

העותרים הם חברי האגודה השיתופית כמהין – מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, אשר התיישבו במושב בשנת 1991. בשנת 2003 עלו יחסי העותרים עם האגודה על שרטון, כפי שניתן להיווכח גם מריבוי ההליכים המשפטיים בין הצדדים לאורך השנים. בין היתר, האגודה הגישה תביעה לפינוי העותרים בבית משפט השלום באשדוד והעותרים הגישו תביעה שעניינה הכרה בהם כחברים באגודה במסגרת הליך בוררות. ביום 1.12.2008 ניתן פסק בוררות אשר קבע כי העותרים הם חברים מן המניין באגודה ולכן הם זכאים למלוא הזכויות הניתנות לחבריה, בכפוף לקיום התחייבויותיהם (להלן: פסק הבוררות משנת 2008 ). בנוסף, נקבע כי העותרים חתמו על הסכם התיישבות עם הסוכנות היהודית שהעניק להם זכות בר רשות במשק ובבית מגורים (אשקובית) שבמושב, וכי האגודה אינה צד להסכם. בעקבות פסק בוררות זה, נדחתה בהסכמה תביעת הפינוי שהגישה האגודה.

3.

הליך הבוררות מושא העתירה בפנינו מהווה חוליה נוספת בסכסוך בין הצדדים. במסגרתו, האגודה תבעה את העותרים בגין אי תשלום חובות בסך 133,952 ₪, עבור דמי שימוש באשקובית, חשמל שצרכו העותרים במשך התקופה הרלוונטית לכתב התביעה, מיסי אגודה ושירותים שונים. תביעת האגודה התקבלה בפסק הבוררות במלואה והעותרים השיגו על פסק זה בפני עוזרת הרשם, עו"ד דנה ביאלר. עוזרת הרשם הכריעה ביום 15.10.2017 בפסק דין חלקי ברוב המחלוקות בין הצדדים, ביניהן חובות העותרים בגין מיסי חבר וצריכת חשמל. נקבע כי על אף טענתם של העותרים ליחס מפלה מצד האגודה, אין הדבר רלוונטי בכל הנוגע לחובתם לשלם מיסי אגודה ככל יתר החברים. בעניין שאלת זכות האגודה לגבות דמי שימוש באשקובית קבעה עוזרת הרשם כי סוגיה זו מצויה בסמכותה, בניגוד לטענת העותרים, שכן האגודה מבססת את זכותה לגבות דמי שימוש על זכות אובליגטורית-חוזית, באמצעות מכתב מהסוכנות היהודית אשר מילאה את ידה לעשות כן. לפיכך, מדובר בסכסוך כספי, הנמצא בסמכות הרשם לפי סעיף יישוב סכסוכים הקבוע בתקנון האגודה, ולא בסכסוך קנייני, כטענת העותרים. כמו כן, על סמך החומר בפניה, ולאור קביעות פסק הבוררות משנת 2008 בשאלת הזכויות באשקובית, נקבע כי בשלב זה לא ניתן להכריע בעניין דמי השימוש וניתנה הוראה לצדדים להגיש מסמכים נוספים למען שלמות התמונה וטרם הכרעה סופית. הדיון בשאלת הזכות לגבות דמי שימוש עבור האשקובית הושב לבורר על מנת שידון בסוגיה פעם נוספת, תוך התייחסות לכל הראיות והטענות החדשות של הצדדים.

הבורר דחה את טענות העותרים בעניין דמי השימוש בשנית והללו השיגו בפני עוזרת הרשם. השגות העותרים נדחו ב החלטה מקיפה ומנומקת בפסק הדין המשלים מיום 30.1.2020. שם, נקבע כי על אף טענות העותרים להשתק במישורים שונים בעקבות תביעת הפינוי בבית משפט השלום באשדוד ופסק הבוררות משנת 2008, הליכים אלו לא עסקו בהרשאה לגבות דמי שימוש, אלא בזכויות קנייניות ובחברות באגודה. לפיכך, נדחו טענות ההשתק בעניין דמי השימוש באשקובית. בנוסף, נקבע כי על העותרים לשלם דמי שימוש בגין מגוריהם באשקובית, כפי שמשלמים חברי אגודה אחרים שנסיבותיהם דומות.

4.

לאחר עיון בעתירה, בתגובות לה ובנספחיהן, מסקנתנו היא כי דין העתירה להידחות על הסף. אף לא מצאנו בנסיבות העניין להיעתר לבקשת העותרים להשיב לתגובות המשיבים, לאחר שעיינו בכל החומר ובעיקר בהחלטות מושא העתירה.

כידוע, עילות ההתערבות בהחלטות רשם האגודות השיתופיות בענייני בוררות הן מצומצמות ושמורות רק למקרים חריגים שבהם נפלה בהחלטה טעות משפטית מהותית, או בנסיבות יוצאות דופן אחרות שבהן טעמי צדק מחייבים לתקן את ההחלטה (בג"ץ 1769/21 ישי פיין נ' רשם האגודות השיתופיות , פסקה 7 (18.07.2021);

בג"ץ 5202/14 תמר גולן

נ' רשם האגודות השיתופיות , פסקה 9 (03.01.2017)).

עניינם של העותרים אינו נמנה עם המקרים הללו. עיון בהחלטות המנומקות של עוזרת הרשם מעלה כי הן אינן מגלות טעות משפטית מהותית או נסיבות המצדיקות את התערבות בית המשפט מטעמי צדק. אדרבה, עוזרת הרשם השיבה את הדיון לבורר על מנת שיבחן ראיות וטענות חדשות שהובאו בפניה, בכדי להגיע לחקר האמת. העתירה חוזרת על טענות שהועלו זה מכבר בפני עוזרת הרשם ומנסה לערער על קביעותיה העובדתיות. אולם, בית משפט זה לא בוחן את החלטות רשם האגודות השיתופיות בענייני בוררות על פי עילות הביקורת הנהוגות בערכאת ערעור, אלא על פי עילות הביקורת הנהוגות בבית המשפט הגבוה לצדק, אותן כאמור העתירה אינה צולחת.

5.

סוף דבר, דין העתירה להידחות על הסף. ממילא, מתייתרת הבקשה לצו ביניים המורה על עיכוב הליכי הגבייה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.