בג"ץ 5525/93 פולק בנימין נ. יעיש שלום ז"ל

זוהי בקשה לביטול פסק דין מיום 9.10.97 הדוחה את הערעור מחמת אי הפקדת ערבון.

כבר ביום 17.5.98, במסגרת דיון בבקשה לבטל את ההחלטה מיום 6.11.96, החלטתי לאשר תוקפו של פסק הדין, ואני מפנה לנימוקים שבאותה החלטה.

אוסיף, כי המבקש לא הצליח להוכיח את הנדבך היסודי בבקשה, והוא מתי נודע לו על דחיית הערעור, ובאילו נסיבות. כך, קיימת

סתירה בין שני התצהירים שערך בתמיכה לבקשותיו לביטול ההחלטות שניתנו בערעור. זו מתייחסת לגירסאות השונות שנמסרו בנוגע למועד פגישתו של המבקש עם עו"ד שמלה, ממנה למד על מצב העניינים בתיק. וזה דבר הסתירה: בתצהיר מיום 22.2.98 שנעשה בתמיכה לבקשה לביטול ההחלטה מיום 6.11.96 נאמר: " לפני זמן קצר פגשתי באקראי את עוה"ד ושאלתי אותו מה גורל הערעור הנדון שהגשתי" (ההדגשה הוספה - א.א.ג). בהחלטתי הנ"ל מיום 17.5.98 הבעתי תמיהה כיצד לא ידע המבקש על כל ההחלטות שניתנו בעניינו בשעת 1997, אם הפגישה אכן התקיימה עובר לחודש פברואר 1998, שאז הוגשה הבקשה לביטול ההחלטה מיום 6.11.96. לעומת זאת, בתצהיר מיום 8.6.98 שהוכן בתמיכה לבקשה לביטול פסק הדין מיום 9.10.97, נאמר אחרת: " בשלב מסוים , במועד שאיננו רלבנטי לבקשה זו, פגשתי באקראי את עוה"ד ושאלתי אותו מה גורל הערעור" (ההדגשה הוספה - א.א.ג.). שיפוץ גירסה זה נותר בלתי מוסבר.

לסבך עובדתי זה יש להוסיף את טענת עו"ד שמלה, בא כוח המבקש בתקופה הרלבנטית, כי ביום 7.5.97 פגש במבקש ומסר לו את מסמכי הערעור, ומאז לא פגש בו עוד.

פנייתו הראשונה של המבקש לבית משפט זה בבקשה לביטול החלטה נעשתה רק ביום 28.2.98. בנסיבות שתוארו, אין כל אפשרות לקבוע מתי נודע למבקש כי הערעור נגדו נדחה. כפי שציינתי בהחלטתי מיום 17.5.98 מסתברת יותר גירסתו של עו"ד שמלה כי המבקש קיבל לידיו את מסמכי הערעור כבר בחודש מאי 1997. במיקרה כזה, לא ברור מדוע הזניח את ההליך במשך יותר מחצי שנה.

סיכומם של דברים, לא הונחה כל תשתית עובדתית אמינה לבקשה לביטול פסק הדין מיום 9.10.97. על פי התמונה העובדתית הקיימת רב הנסתר על הנגלה, ואין כל אפשרות לקבוע כל ממצא שהוא. בנסיבות אלה, דינה של הבקשה להידחות.

המבקש ישלם למשיב שכר טירחה (כולל הוצאות) בסכום של 1,500 ש"ח.