בג"ץ 5527/97 בלסקי משה נ. אורי אמיתי

1.המבקש והמשיבים הסכימו להקים שותפות לצורך עיבוד המטעים של המבקש על ידי המשיבים. נחתמו מספר הסכמים, כל אחד מהם למשך שנה אחת, משנת 1987 עד 1990. כן נחתמו הסכמים בין המבקש למשיב מס' 2, כל הסכם למשך שנה אחת, החל מ1.1.91- עד 1.1.95. בכל אחד מן ההסכמים נכלל סעיף בוררות לפיו "הצדדים מסכימים בזה למסור את כל חילוקי הדעות ביניהם מכל סוג שהוא בכל הקשור להסכם זה או נובע ממנו להכרעת בורר יחיד שיתמנה על ידי הרב ברוך פכטר ממטולה". בעקבות חילוקי דעות שהתעוררו מינה הרב פכטר את הבורר והמשיבים הגישו לו תביעה נגד המבקש.

המבקש טען כי העילות והטענות שבכתב התביעה שהגישו המשיבים לבורר אינם בגדר חילוקי דעות הנובעים מהסכמים בכתב ולכן אין לבורר סמכות לדון בהם. עוד טען כי העיסקה היתה בלתי חוקית וכי ההסכמים היו הסכמים למראית עין, הבטלים בתור שכאלה, לרבות סעיף הבוררות. משדחה הבורר את טענותיהם הגישו לבית המשפט המחוזי בנצרת תובענה, על דרך של המרצת פתיחה, להצהיר כי לבורר אין סמכות לדון בכתב התביעה. בית המשפט דחה את התובענה. מכאן בקשתם להרשות להם לערער.

2.בית המשפט המחוזי עמד בהרחבה על טענותיהם של בעלי הדין וקבע, על פי לשונו של סעיף הבוררות ("בכל הקשור להסכם זה או נובע ממנו") כי סעיף הבוררות חל גם על נושאים שלא הוזכרו בחוזים בפירוש. כך סבר כי הסכם הבוררות חל גם על טענת המשיבים, לפיה קיימת התחייבות לחזור ולחדש את השותפות מדי שנה במשך חמש עשרה שנים. עוד דחה את הטענות כי החוזים היו בלתי חוקיים או למראית עין.

עיינתי בפסק דינו המפורט והמנומק היטב ולא מצאתי מקום להתערב בו. מכל מקום יוכל המבקש להעלות את השגותיו, אם יהיו לו כאלה, אחרי שיתן הבורר את פסקו, על פי העילות שבסעיף 24 לחוק הבוררות תשכ"ח1968-.

3.הבקשה נדחית. ממילא נדחית עמה הבקשה לסעד ביניים.