בג"ץ 5531-23 בג"ץ 5531-23

1.העותר יליד 1992, תושב עין אום אלשראיט רמאללה, הורשע בעבר בעבירות ביטחוניות ונגזרו עליו עונשי מאסר ממושכים בפועל. העותר נעצר ביום 16.12.2022 וביום 19.12.2022 נחקר על ידי משטרת ישראל בחשד לפגיעה בביטחון האזור וצה"ל, אולם הכחיש את המיוחס לו.

נוכח המסוכנות הנשקפת ממנו, על רקע המידע החסוי שהצטבר בעניינו, ובהיעדר אפשרות להעמידו לדין פלילי, הורה המפקד הצבאי על מעצרו של העותר לתקופה של כשישה חודשים, בקיזוז ימי מעצרו, החל מיום 22.12.2022 ועד ליום 15.6.2023 (להלן: הצו הראשון). ביום 8.1.2023 אישר בית המשפט הצבאי את הצו הראשון; וביום 28.2.2023 הורה בית המשפט הצבאי לערעורים על קיצור שאינו מהותי של הצו הראשון, כך שיסתיים ביום 25.4.2023.

2.ביום 17.4.2023, לאחר שהשתכנע כי מסוכנות העותר לא קהתה, הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי לתקופה נוספת של ארבעה חודשים, החל מיום 25.4.2023 ועד ליום 24.8.2023 (להלן: הצו השני). ביום 30.4.2023 אישר בית המשפט הצבאי את הצו השני; וביום 12.6.2023 דחה בית המשפט הצבאי לערעורים את ערעורו של העותר.

על כך נסבה העתירה דנן.

3.עמדת המשיבים 1 ו-3 (להלן: המשיבים), היא כי דינה של העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית בצו השני, הואיל וזה הוצא מטעמי בטחון החלטיים ולאחר שנמצא כי אין דרך אחרת למנוע את הסיכון הגבוה הנשקף מהעותר לביטחון האזור ולשלום הציבור. המשיבים הצהירו כי בשלב זה בדעתם להאריך את הצו המנהלי לתקופה נוספת של ארבעה חודשים.

4.לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר קיימנו דיון במעמד צד אחד, עיינו בחומר החסוי ושמענו הסברים מפי גורמי הביטחון. התרשמותנו הברורה כי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיבים ולפיה העותר "קיים חשד כי נשקפת מסוכנות בהיבטים צבאיים מהפעילות בה העותר מעורב; והוא מהווה סכנה לביטחון האזור".

5.על כן, לא ראינו מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי ולא מצאנו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר, לאור המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור ובטחונו.

אשר על כן, העתירה נדחית.