בג"ץ 5540/97 עצמון שמחון נ. הכונס הרשמי ומפרק חברת סליל תעשיות נייר וכימי

1.המשיב, שהוא הכונס הרשמי, המשמש מפרק חברת סליל תעשיות נייר וכימיקלים בע"מ (להלן - "החברה"), הגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע דו"ח ובקשה למתן הוראות, שבה ביקש לחייב את המבקשים ואדם נוסף, מיכה קדוש (להלן - "קדוש"), "להשיב לקופת החברה כספים ו/או טובות הנאה חומריות שנמשכו ו/או שהוברחו מהחברה ביחד ולחוד אשר המשיבים השתמשו בהם לתועלתם האישית ובניגוד לטובת החברה תוך התעשרות שאינה כדין" (להלן - "הבקשה העיקרית"). בבקשה נוספת למתן הוראות שהגיש במסגרת הבקשה העיקרית, בקש המשיב להטיל עיקולים זמניים על נכסי המבקשים ועל נכסיו של קדוש (להלן - "הבקשה"). בית המשפט המחוזי בבאר שבע נעתר לבקשה. בהחלטה נוספת שנתן דחה את בקשתם של המבקשים לבטל את העיקולים.

המבקשים בקשו להרשות להם לערער. המשיב השיב על הבקשה.

2.טענותיהם העיקריות של המבקשים הן שתיים: האחת - שאין להטיל עיקול זמני במסגרת בקשה למתן הוראות, אלא רק במסגרת תובענה, לפי תקנה 360 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- (להלן - "תקנות סדר הדין"); השניה - כי לא צורף לבקשה תצהיר לאימות העובדות המהוות את עילת הבקשה.

3.דינה של הבקשה להדחות.

כאמור, ניתנה ההחלטה נשוא הבקשה להרשות ערעור בבקשתם של המבקשים לבטל את העיקולים. לבקשתם לא צורף תצהיר כמצוות תקנה 361 (א) לתקנות סדר הדין ודי היה בכך כדי לדחות את בקשתם. כן הגישו המבקשים, כפי שהתברר, בקשה לדחות את הבקשה העיקרית על הסף מן הטעם שאינה ראויה לדיון במסגרת הדיונית של בקשה למתן הוראות. מטעמים של יעילות הדיון, מן הראוי היה שבקשתם זאת תידון בשלב הראשון ועמה יתבררו, אם יהיה צורך, השאלות הנגזרות ממנה, כמו השאלות שעוררו במסגרת הדיון בבקשתם לבטל את העיקולים. עם זאת אוסיף מלים מספר לגופן של הטענות.

אשר לטענתם הראשונה סבורני כי משנפסקה הלכה שהליך של מתן הוראות יכול שישמש במקרים מסוימים תחליף מהיר ויעיל לבירור תובענה בדרך הרגילה, ואפילו נגד בעלי דין חיצוניים לחברה, הרי שנפתח הפתח להטיל עיקולים זמניים גם במסגרת הליך זה, במקרים היפים לכך (לעניין השימוש בהליך של מתן הוראות עיין ע"א 37/66 "גלחא" 1960 בע"מ נ' מתכות בע"מ (בפירוק) ואח' , פ"ד כ (3) 144, 149; ע"א 52/86 ס.ט.ס. אלקטרוניקה בין לאומית בע"מ נ' עו"ד ראובן

סלע , פ"ד מב (4) 495, 496; ע"א 673/87 יחזקאל סאלח ואח' נ' דורון כוכבי,

עו"ד ואח' , פ"ד מג (3) 57, 64; ע"א 380/89 מדינת ישראל נ' כוכב השומרון בע"מ ואח' , פ"ד מה (4) 741, 746; רע"א 3004/97 דוד לוי, עו"ד ואח' נ' דניאל אזוגי, עו"ד ואח' , (טרם פורסם; ניתן ביום 6.11.97); וכן י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, בעריכת ש' לוין, תשנ"ה), בעמ' 98-97; א' וולובסקי, כונס נכסים בדיני החברות

(תשנ"ב), בע' 301-300). כן נראה לי שכמו השימוש בהליך של מתן הוראות עצמו, גם ההחלטה בדבר שימוש בהליכים נלווים שונים היא עניין המסור לשיקול דעתו של בית המשפט הדן בבקשה, שראוי, בדרך כלל, שלא להתערב בו.

אשר לטענתם השניה של המבקשים, לפיה לא צורף לבקשה תצהיר של המשיב, ייאמר כי לפי תקנה 57 (ב) לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז1987-, רשאי הכונס הרשמי להגיש לבית המשפט בקשה "בעל פה או בכתב, ואף ללא תצהיר, וניתן לצרף אליה דו"ח של הכונס הרשמי; בית המשפט יקבל דו"ח כאמור כראיה לכאורה על תוכנו". במקרה הנדון צירף המשיב דו"ח כזה ובכך יצא ידי חובתו.

4.לאור התוצאה שאליה הגעתי אינני רואה צורך לעמוד על השאלות העקרוניות הנכבדות שהעלה בא כוח המבקשים לעניין זה בדבר המדיניות השיפוטית הראויה אחרי תחילת תקפו של חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו (השווה רע"א 8420/96 דן מרגלית נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם; תקדין-עליון 97 (2), בעמ' 342)).

5. הבקשה נדחית.

המבקשים יישאו בהוצאות המשיב בסך 5,000 ש"ח.