פסק-דין1 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 556/03 מחמוד צברי כמאל נ. שר הפנים

ניתן ביום

בקצרה

הגירה ומעמד · הסדר מדורג לקבלת רשיון לישיבת קבעעתירה נגד הסדר מדורג לקבלת רשיון לישיבת קבע בישראל

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העתירה נגעה להסדר מדורג לקבלת רשיון לישיבת קבע בישראל שקבע משרד הפנים על פי חוק הכניסה לישראל. בית המשפט העליון קבע כי הערכאה הנכונה לדון בסוגיה היא בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, ולכן נדחתה העתירה.

העובדות

העתירה הופנתה כנגד ההסדר המדורג לקבלת רשיון לישיבת קבע בישראל, שקבע משרד הפנים על-פי הוראות חוק הכניסה לישראל.

השאלות המשפטיות

  1. 1.מהי הערכאה המוסמכת לדון בעתירה נגד ההסדר המדורג לקבלת רשיון לישיבת קבע שקבע משרד הפנים?

הלכות

  1. 1

    הערכאה הנכונה לדיון בסוגיה היא בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים

    ״הערכאה הנכונה לדיון בסוגיה זו הנה בית-המשפט המחוזי בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשיון לישיבת קבע
  • הסדר מדורג
  • חוק הכניסה לישראל
  • בית-המשפט המחוזי בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים
  • עתירה
  • משרד הפנים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית-המשפט העליון

בשבתו כבית-המשפט הגבוה לצדק

בג"ץ 556/03

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

כבוד השופט א' ריבלין

כבוד השופט א' א' לוי

העותרים:

1. מחמוד צברי

כאמל חושיה

2. אידה בידרמן

נ ג ד

המשיב:

שר הפנים

עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותרים:

עו"ד מחמד מחאמיד

פסק-דין

השופטת ד' דורנר :

העתירה שבפנינו מופנית כנגד ההסדר המדורג לקבלת רשיון לישיבת קבע בישראל, שקבע משרד הפנים על-פי הוראות חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

הערכאה הנכונה לדיון בסוגיה זו הנה בית-המשפט המחוזי בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים. ראו בג"ץ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים (טרם פורסם, ניתן ביום 28.8.02).

אשר-על-כן, העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ו בשבט תשס"ג

(29.1.03).

ש ו פ ט ת ש ו פ

ט ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1הערכאה הנכונה לדיון בסוגיה היא בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים