פרטי ההליך
בבית-המשפט העליון
בשבתו כבית-המשפט הגבוה לצדק
בג"ץ
5584/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופט א' א' לוי
העותר:
עו"ד איתן מלמד
נ ג ד
המשיבים:
1. היועץ המשפטי לממשלה
2. מינהל מקרקעי ישראל
3. הנהלת מינהל מקרקעי ישראל
4. היועצת המשפטית למינהל מקרקעי ישראל
עתירה (מתוקנת) למתן צו על-תנאי וצו ביניים
בשם העותר: בעצמו
בשם המשיבים: עו"ד קובי אמסלם
פסק-דין
השופטת ד' דורנר :
במסגרת תפקידו בלשכה המשפטית במינהל מקרקעי ישראל (להלן: המינהל), שימש העותר כנציג בשלוש ועדות של המינהל – ועדת פינויים עליונה, הדנה בענייני פינוי ממקרקעין שבבעלות המינהל (להלן: ועדת הפינויים), ועדת עיבוד נתונים אלקטרוני (להלן: ועדת ענ"א) וועדה לאישור זכויות בנכסים המנוהלים באמצעות חברת עמידר (להלן: ועדת עסקאות עמידר).
ביום 1.5.02 התכנסה ועדת עסקאות עמידר לדיון בדבר הקניית זכויות לדיירים מוגנים בדירות עמידר. על-פי הכרעת העותר קבעה הועדה, כי לדיירים תועבר זכות חכירה בלבד ולא זכות הבעלות המלאה בדירות. הכרעתו זו, העומדת בניגוד למדיניות המינהל, הובאה לידיעתה של היועצת המשפטית למינהל (המשיבה 4), אשר הורתה לעותר לשנות את החלטתו. אירוע זה תרם להעכרת היחסים, שעוד קודם לכן היו רעועים, בין העותר לבין מעסיקיו, עד כי ביום 16.6.02 הודיעה המשיבה 4 לעותר כי בטל מינויו כחבר בוועדת הפינויים ובוועדת ענ"א.
ביני לביני, ביום 5.6.02, התכנסה ועדת הפינויים, בהשתתפות העותר, לדיון בעניינו של אחד, רודניק, אשר לטענת המינהל מחזיק במקרקעין שלא כדין (להלן: תיק רודניק). החלטה שקיבלה וועדת הפינויים בעניין דמי הפינוי בתיק רודניק, ושבה תמך העותר, נתקלה בהתנגדות של גורמים במינהל והוחלט להעבירה לדיון מחודש בהנהלת המינהל.
בעתירה שבפנינו תוקף העותר את ביטול מינויו בוועדות הפינויים וענ"א, וכן את הכוונה לדון מחדש בתיק רודניק, ומבקש כי בית-משפט זה יורה על ביטול החלטות המשיבים בעניינים אלה. העותר טוען, כי ההחלטות שבקבלתן היה מעורב התקבלו כדין ואין אחריהן ולא כלום, וכי החלטה להעבירו מנציגותו בוועדות המינהל נגועה בחוסר ענייניות.
בתשובתם טוענים המשיבים, כי מזה זמן רב קיימת בעיה באופן שבו ממלא העותר את תפקידו במינהל, אשר מקורה בסירובו המתמשך של העותר לאשר, במסגרת תפקידיו בוועדות המינהל, עסקאות שמעורבים בהן אזרחים מהמגזר הערבי. מאחר שעמדתו זו סותרת באורח ברור את מדיניות המינהל, לא היה מנוס אלא להעבירו מתפקידיו בוועדות שבהן היה חבר. עוד נטען, כי נוכח מערכת היחסים הרעועה בינו לבין מעסיקיו הוחלט לפתוח בהליך לפיטוריו. מכל מקום, טוענים המשיבים, אין הדיון בעניין זה, שהוא במהותו עניין של יחסי העבודה, מסור לסמכותו של בית-משפט זה ומן הראוי שיתברר בפני בית-הדין לעבודה. בעניין תיק רודניק נטען, כי מדובר בהחלטת המינהל, העומדת במבחן הסבירות וכי בכל מקרה, העובדה שההחלטה מנוגדת לעמדתו המקצועית של העותר אינה מקנה לו זכות עמידה בפני בית-משפט זה.
דין העתירה להידחות על כל ראשיה. ברי, כי ככל שיש לעותר טענות כלפי הממונים עליו, שעילתן יחסי העבודה או שילובו המקצועי של העותר בעבודת המינהל, אין הן עניין לבית-משפט זה לדון בו. בכל הנוגע להחלטותיו המקצועיות של המינהל, שהעותר סבור שהן שגויות, הרי אפילו נמצאה לעותר הזכות לעתור לבית-משפט זה, הרי שלא עלה בידיו להוכיח כי החלטות אלה, לגופן או לגוף הליך אשר מכוחו התקבלו, אינן סבירות.
אשר-על-כן, העתירה נדחית.
ניתן היום, י"ב בכסלו תשס"ג
(17.11.02).
ש ו פ ט ת ש ו פ
ט ש ו פ ט