פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ
5592/19 -
א'
לפני:
כבוד הנשיאה א' חיות
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט ע' גרוסקופף
העותר:
חודפיה אחמד עלי אלחלביה
נ ג ד
המשיבים:
1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית
2. שופט בית המשפט הצבאי לערעורים
תאריך הישיבה:
ד' באלול התשע"ט
(4.9.2019)
בשם העותר:
עו"ד מחמוד חסאן
בשם המשיבים:
עו"ד קובי עבדי
פסק-דין
1.
העותר, יליד 1991, תושב אבו דיס עצור במעצר מינהלי מתחדש מיום 10.6.2018 וצו המעצר הנוכחי בעניינו עתיד לפקוע ביום 7.10.2019. צו המעצר הנוכחי הוצא, לדברי המשיבים, לאחר שהמפקד הצבאי השתכנע כי העותר הוא פעיל החזית העממית העוסק בייצור מטעני צינור וחשוד בתכנון פעילות טרור צבאית נגד יעדים ישראליים. לעותר עבר פלילי ובטחוני שבגינו ריצה בעבר מאסר בפועל.
2.
בית המשפט הצבאי וכן בית המשפט הצבאי לערעורים דחו את טענותיו של העותר לביטול הצו הנוכחי ולפיכך הוגשה העתירה דנן.
3.
כעולה מן הדו"ח הרפואי שהוגש מטעם שב"ס, העותר שובת רעב מאז יום 1.7.2019. הוא אינו צורך מזון אך במהלך תקופה זו ועד לפני ימים אחדים שתה מים.
העותר מוחזק במר"ש ונתון תחת מעקב רפואי צמוד הוא אף נבדק במהלך חודש אוגוסט במיון בבתי החולים קפלן וברזילי אך לא שיתף פעולה.
4.
במהלך הדיון שהתקיים בפנינו אתמול, 4.9.2019, התברר כי העותר הפסיק לשתות מים במשך שלושה ימים שקדמו למועד הדיון ועקב כך אושפז ביום 3.9.2019 בבית החולים קפלן. לבקשת בא-כוחו קיימנו את הדיון בהעדר העותר ולבקשת בא-כוחו עיינו בחומר המודיעיני החסוי במעמד צד אחד וקיבלנו הבהרות מגורמי הביטחון. שוכנענו כי יש בידי המשיבים מידע מבוסס בדבר הסיכון הביטחוני הנשקף מן העותר, ובכלל זה חומר מודיעיני עדכני מתקופת מעצרו.
5.
בשל ההתדרדרות במצבו הרפואי ואשפוזו, ביקשנו לקבל דיווח עדכני באשר למצבו. הדיווח התקבל לאחר ארכה שנתבקשה וניתנה וממנו עולה, בין היתר, כי העותר עדיין מאושפז אך הסכים פעמיים לקבלת עירוי נוזלים ומגנזיום. כמו כן עולה מהודעת העדכון כי ועדת האתיקה הרפואית שהתכנסה בעניינו החליטה, בין היתר "לאשר לצוות הרפואי לפעול לפי מיטב שיקול דעתו המקצועי ולהעניק למטופל כל טיפול שימצא ראוי ומתאים בנסיבות העניין". עוד הוחלט כי ככל שמצבו הקוגניטיבי של המטופל באותה העת יאפשר זאת, על הצוות הרפואי למסור לו מידע כנדרש לקבלת הסכמה מדעת.
6.
בהינתן הסיכון הממשי לביטחון האזור הנשקף מן העותר, כעולה מן החומר המודיעיני העדכני שהוצג בפנינו, ובהינתן ההלכה הקובעת כי "אין שביתת רעב יכולה להוות גורם בהחלטה באשר לתקפותו של מעצר מינהלי כשלעצמו, דבר שהוא עירוב מין בשאינו מינו" (בג"ץ 3267/12 חלאחלה נ' המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון , פסקה כה (7.5.2012)), אנו סבורים כי אין מקום להתערב בשיקול דעתו של המפקד הצבאי במקרה זה.
העתירה נדחית.
ניתן
היום, ה' באלול התשע"ט (5.9.2019).
ה נ ש י א ה
ש ו פ ט
ש ו פ ט