פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 5602/98 מגהאד מונעם נ. בית הדין הצבאי לערעורים

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · עקרון השוויון בגזירת עונשעתירה לבג"ץ על פסק דינו של בית המשפט הצבאי לערעורים שדחה ערעור על גזר דין של 9 שנות מאסר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר, שהורשע בעבירות ביטחון ונדון ל-9 שנות מאסר, טען כי גזר דינו חמור באופן בלתי שוויוני ביחס לשותפו שנדון ל-6 שנות מאסר. בג"ץ דחה את הטענה, בשל החומרה היתירה שפורטה במעשיו, לרבות עברו הפלילי ותפקידו כמגייס השותף לארגון האסור. בג"ץ קבע כי אין עילה להתערב בפסק הדין.

העובדות

העותר הורשע בבית הדין הצבאי באיו"ש בעבירות ביטחון ונדון ל-9 שנות מאסר. ערעורו לבית המשפט הצבאי לערעורים נדחה פה אחד. שותפו לעבירה נדון ל-6 שנות מאסר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם נפגע עקרון השוויון בשל חומרת גזר הדין של העותר ביחס לגזר הדין של שותפו לעבירה?
  2. 2.האם יש עילה להתערב בגזר הדין שנקבע על ידי הערכאות הצבאיות?

הלכות

  1. 1

    חומרה יתירה של עונש עשויה להצדיק הבדל בגזר הדין בין שותפים לעבירה כאשר בית המשפט פירט נסיבות מחמירות אישיות לנאשם

    ״בתי-המשפט הצבאיים פירטו את החומרה היתירה הנודעת למעשי העותר ביחס למעשי שותפו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עקרון השוויון
  • גזר דין
  • עבירות ביטחון
  • עברו הפלילי
  • בית המשפט הצבאי לערעורים
  • עתירה
  • חומרה יתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

5602/98

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

כבוד

השופטת ד' ביניש

כבוד

השופט א' ריבלין

העותר

:

מג'האד מונעם

נגד

המשיב

:

בית הדין הצבאי לערעורים

תאריך הישיבה: י"ז

באייר התש"ס (22.5.2000)

בשם

העותר

:

עו"ד סאלח מחמיד

בשם

המשיב

ה:

עו"ד

דינה זילבר

עתירה

למתן צו על-תנאי

פסק-דין

העותר הורשע בבית-המשפט הצבאי באיו"ש בעבירות ביטחון שונות ונדון ל9- שנות מאסר. ערעורו לבית-המשפט הצבאי לערעורים נדחה ועל-כך עתירתו שלפנינו.

טענת העותר היא כי גזר-הדין שנגזר על העותר חמור ביחס לגזר-הדין שנגזר על שותפו לעבירה שנדון אך לשש שנות מאסר, ומכאן שנפגע עקרון השוויון.

אין ממש בטענה זו.

בתי-המשפט הצבאיים פירטו את החומרה היתירה הנודעת למעשי העותר ביחס למעשי שותפו - לרבות עברו הפלילי של העותר, העובדה שהעותר היה האיש שגייס את שותפו לאירגון האסור, ולא מצאנו כי נפלה שגגה בהחלטותיהם. הוא הדין באשר לכך שדעות השופטים בערכאה הראשונה נחלקו ביניהן וכי אחד השופטים ביקש להטיל עליו עונש של שבע שנות מאסר וחצי בלבד. לא-זו בלבד שדעת הרוב היתה שונה, אלא שבית-המשפט לערעורים דחה את ערעורו של העותר פה-אחד.

לא נמצאה לנו עילה להתערב בפסק-דינו של בית-המשפט הצבאי לערעורים ואנו מחליטים לדחות את העתירה.

היום, י"ז באייר התש"ס (22.5.2000).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

98056020. G03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1חומרה יתירה של עונש עשויה להצדיק הבדל בגזר הדין בין שותפים לעבירה כאשר בית המשפט פירט נסיבות מחמירות אישיות לנאשם