פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 5616/06 ילנה קולשובה נ. משרד הפנים

ניתן ביום

בקצרה

הגירה ומעמד · אזרחות מכוח אימוץ וחוק האזרחותעתירה לבג"ץ נגד החלטת המשיבים שלא להעניק אזרחות לילדים מאומצים

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

העותרים, ילדיה של אם שנישאה לאדם שאימץ אותם לפי הדין הרוסי, עתרו לקבלת אזרחות כילדיו המאומצים של יהודי. בית המשפט קבע כי נסיבות האימוץ והעלייה לבד מעוררות יותר מחשד לגבי כנותו, ולכן לא נפל פגם בסירוב להעניק אזרחות מכוח האימוץ. העתירה נדחתה, והובהר כי העותרת עשויה לזכות באזרחות מכוח נישואיה אם נישואיה יימצאו כנים.

העובדות

העותרים הם ילדיה של אם שנישאה לאדם שאימץ אותם לפי הדין הרוסי. לאחר האימוץ עלה המאמץ לישראל בגפו, ומשנכנסו העותרים עם אמם לישראל התפרק התא המשפחתי. העותרים נישאו לאזרחים ישראלים והגישו בקשות לאיחוד משפחות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להעניק אזרחות ישראלית לעותרים כילדיו המאומצים של יהודי לפי סעיף 4(א)(2)(ה) או סעיף 4ב לחוק האזרחות?

הלכות

  1. 1

    נסיבות האימוץ, עלייתו של המאמץ לישראל בגפו ופרידתו מאשת האם מעלים יותר מחשד באשר לכנות האימוץ, ולכן אין פגם בהחלטה שלא להעניק אזרחות מכוח האימוץ

    ״מעלים יותר מאשר חשד באשר לכנות האימוץ״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • אזרחות
  • אימוץ
  • כנות האימוץ
  • איחוד משפחות
  • חוק האזרחות
  • עתירה
  • מעמד

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ

5616/06

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופט ח' מלצר

העותרים:

1. ילנה קולשובה

2. שרון גמליאל

3. ויאצ'יסלב קולשוב

4. ליודמילה פולונסקי

נ ג ד

המשיבים:

1. משרד הפנים

2. מנהל מינהל האוכלוסין-סניף הרצליה

עתירה למתן צו על תנאי

תאריך הישיבה:

ט' בתמוז התש"ע

(21.6.10)

בשם העותרים:

עו"ד הלנה קיל

בשם המשיבים:

עו"ד דניאל מארקס

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

העותרים 1 ו-3 (להלן: העותרת והעותר) הם אחים שאמם נישאה בשנת 1995 לואדים קולשוב, וזה אימץ את העותרים האמורים על פי הדין הרוסי. סמוך לאחר מכן עלה ואדים לישראל בגפו, ובחודש ספטמבר 1996 נכנסו אותם עותרים עם אמם לישראל. זמן קצר לאחר מכן התפרק התא המשפחתי, וואדים לא היה מוכן עוד לסייע לעותרים שאימץ לקבל מעמד בישראל. בשנים שחלפו מאז נישאו העותר והעותרת לאזרחים ישראליים, ובעקבות כך הגישו בקשות לאיחוד משפחות. בגדרו של הליך זה ניתנו להם אשרות שהייה, ומעמדם אמור להיות מוכרע בסופו של יום על פי המסקנות בשאלת כנות הנישואין. לעניין זה נוסיף, כי בימים האחרונים הודע לבית המשפט כי עותרים 3 ו-4 התגרשו, ועל כן נתבקשנו למחוק את עותרת 4 מהליך זה.

העותרים אינם מסתפקים בהליכי ההתאזרחות מכוח נישואיהם לבני זוג ישראליים, ועותרים למעמד מכוח היותם ילדיו המאומצים של יהודי. סעד זה אין בידינו להושיט, הואיל ונישואיו של ואדים לאמם של העותרים 1 ו-3, נסיבות אימוצם, עלייתו של ואדים לישראל בגפו, ופרידתו מאשתו זמן קצר לאחר מכן, מעלים יותר מאשר חשד באשר לכנות האימוץ. מכאן מסקנתנו כי לא נמצא פגם בהחלטת המשיבים שלא ליתן להם אזרחות מכוח הוראתו של סעיף 4(א)(2)(ה) או סעיף 4ב לחוק האזרחות, התשי"ב-1952. עם זאת, לא נותרה העותרת ללא סעד, הואיל וככל שיוכח כי נישואיה לעותר 2 כנים הם, מותר להניח שלא ירחק היום בו תזכה גם היא באזרחות ישראלית.

נוכח האמור, העתירה נדחית.

ניתן היום, ט' בתמוז התש"ע (21.6.2010).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1נסיבות האימוץ, עלייתו של המאמץ לישראל בגפו ופרידתו מאשת האם מעלים יותר מחשד באשר לכנות האימוץ, ולכן אין פגם בהחלטה שלא להעניק אזרחות מכוח האימוץ