בג"ץ 5650/05 רוז סביר יוסף סקא נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

1.לפני בקשה מטעם העותרת לפסיקת הוצאות. עניינו של ההליך בבקשת העותרת, תושבת הגדה המערבית, לקבל רישיון כניסה ועבודה בישראל, וכן כרטיס מגנטי. מעסיקתה של העותרת, עמותת Save the Children , פנתה בחודש פברואר 2005 למשיב, בבקשה כי יחודשו רישיונותיה של העותרת, על מנת שתוכל להיכנס לישראל ולהמשיך בעבודתה. בקשה זו סורבה בנימוק שתלוי ועומד כנגד העותרת תיק במשטרה. לטענת העותרת, עניינו של התיק האמור בסכסוך שכנים בין אחותה לשכניה, סכסוך שהעותרת כלל אינה מעורבת בו. ביום 11.3.05 פנתה באת כוח העותרת למשיב ולפרקליטות מחוז ירושלים בעניין העותרת, וביום 11.4.05 שלחה תזכורות בעניין. המשיב הודיע על סירובו לבקשה, ואילו הפרקליטות לא הגיבה לשאלות בעניין התיק הפלילי שנפתח. משכך הגישה העותרת את העתירה דנן ביום 14.6.05. ביום 12.12.05 הודיעה באת כוח המשיב כי התיק המשטרתי אשר היה תלוי כנגד העותרת נסגר, ומשכך העותרת תוכל לפנות בבקשה לקבלת הרישיונות המבוקשים. העותרת טוענת כי הסעד ניתן לה רק בשל הגשת העתירה, וכן כי נגרמו לה נזקים בשל התנהלות המשיב. לפיכך מבקשת העותרת כי הוצאותיה ישופו על ידי המשיב.

2.המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, ההליך הפלילי אשר היה תלוי ועומד בעניין העותרת היה בגין עבירה של חבלה במזיד לרכב ותקיפה סתם. נטען כי מידע זה הועבר לעותרת טרם הגשת העתירה, וכי האיסור על כניסת העותרת לישראל הוטל בהתאם לאמות המידה שלפיהן פועל המשיב. כן נטען כי בדיקת התיקים הפלילייים נעשית בהתאם לנהלי מערכי החקירה והתביעה במשטרה, ואינו קשור בשום צורה ואופן להגשת עתירות או בקשות. עוד נטען כי התיק נסגר בשל חוסר ראיות, ולא בהעדר אשמה, ומכל מקום כי עם סגירת התיק הוסרה המניעה, ובהתאם נמחקה העתירה. המשיבים טוענים כי הסעד ניתן שלא בשל הגשת העתירה, אלא עקב שינוי נסיבות אוביקטיבי, וכאשר החלטת הסירוב ניתנה מטעמים סבירים וענייניים.

3.לאחר שבחנתי את הבקשה ואת טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. הצדדים מסכימים כי בעת הסירוב, וכן בעת הגשת העתירה, היה תלוי ועומד כנגד העותרת הליך פלילי. כן מסכימים הצדדים כי משנמחק התיק הוסרה המניעה בעניינה של העותרת, וניתן לה המבוקש. עיון בעתירה מגלה כי היא כוונה מלכתחילה כנגד עצם הסירוב ליתן בידי העותרת רישיון עבודה, רישיון כניסה וכרטיס מגנטי. גם בהליכים שלפני, כך נראה, אין טענה כי סגירת התיק הפלילי התעכבה יתר על המידה, וגם אם נטען כך היה על העותרת להוכיח זאת וכך לא נעשה. במצב דברים זה, לא הרימה העותרת את הנטל להראות כי הגשת העתירה הביאה לקבלת הסעד. שוכנעתי כי בשל הסרת המניעה שמקורה בתיק המשטרתי – ובנפרד מהגשת העתירה – ניתן לעותרת מבוקשה. בכך, לא מצאתי עילה לפסיקת הוצאות והבקשה נדחית אפוא.