בג"ץ 5658/99 רפאל דדון נ. אליהו אבן חן

1.זהו ערעור על החלטת הרשמת (ח' מאק-קלמנוביץ) מיום 2.8.99 לפיה דחתה הרשמת את בקשת המערער לקבל בחזרה 10,000 ש"ח אשר הופקדו על ידו כערובה להבטחת הוצאותיו של המשיב ברע"א 858/98.

2.בפסק הדין ברע"א 858/98 ("פסק הדין") בוטל פסק הדין של בית המשפט המחוזי והתיק הוחזר לבורר לדיון מחודש תוך שבית המשפט קבע כי:

"הוצאות הדיון לפנינו, בסך 10,000 ש"ח יחולו לפי תוצאות הדיון בבוררות"

פסק הדין ניתן לפני למעלה משנה, אולם מאז לא חודשו הליכי הבוררות. בערעור זה חלוקים ביניהם הצדדים בשאלת האשמה בקשר לאי חידוש הליכי הבוררות.

3.המערער מבקש לקבל בחזרה את הערבות בנימוק שמכוח פסק הדין הוא פתח בהליכי הוצאה לפועל לקבלת סכומים ששילם למשיב על פי פסק הבורר, ואשר על כן אין מקום שהוא יפקיד כספים להבטחת הוצאותיו של המשיב שעה שזה חייב לו כספים. עוד טוען המערער לאי-סימטריה בינו לבין המשיב, שכן בעוד שלרשות המשיב עומדת ערובה לכיסוי הוצאותיו אם יזכה בפסק הבוררות, הרי שלמערער אין כל ערובה לכיסוי הוצאותיו אם יזכה הוא בפסק הבורר.

4.המשיב טוען כי בקשת המערער הינה למעשה ערעור על פסק דין חלוט של בית המשפט העליון. עוד טוען המשיב כי אין קשר בין הליך ההוצאה לפועל לבין פסק הדין אשר התנה את חיוב ההוצאות בתוצאות פסק הבורר.

5.לאחר שעיינתי בחומר שבפני הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. אין קשר בין חובות שיש למשיב כלפי המערער לבין ההחלטה בפסק הדין והיא בעינה עומדת. זאת ועוד, מתוך טענות הצדדים עולה כי הוגשה בקשה למינוי בורר מטעם לשכת עורכי הדין. לפיכך, נראה כי הצדדים מקדמים את הליך הבוררות וגם מטעם זה אין מקום להתערב בהחלטת הרשמת.

הערעור נדחה. המערער ישא בהוצאות המשיב בדיון זה בסך של 2,500 ש"ח.