פרטי ההליך
ב
בית-המשפט העליון
רע"פ
5671/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקשת:
מלכה
(בת יהודה) ניוטון
נגד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת
רשות ערעור על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 9.5.02 בע"פ 2802/01,
שניתן על-ידי כבוד הש
ופטים ש' ברלינר, י' דר וי' עמית
בשם
המבקשת: עו"ד אביטל בן-נון
החלטה
המבקשת, שעבדה כסוכנת בחברת נסיעות (להלן: החברה), הורשעה בבית-משפט השלום בחיפה (השופטת חני הורוביץ) בעבירות של גניבה בידי מורשה וגניבה בידי עובד, לפי סעיפים 391, 393 ו415- לחוק העונשין, תשל"ז1977-. בית-המשפט המחוזי בחיפה (השופטים שמואל ברלינר, יצחק דר ויצחק עמית) דחה את ערעורה של המבקשת ולא ראה להתערב בממצאיה העובדתיים של הערכאה הראשונה.
מכאן הבקשה למתן רשות ערעור שבפניי. דינה - להידחות.
בעיקרו של דבר, שבה המבקשת ומערערת בבקשתה על קביעותיו העובדתיות של בית-משפט השלום. לא מצאתי, כי המקרה שבפניי הוא מהמקרים החריגים, שבהם יתערב בית-משפט זה - ומקל וחומר ב"גלגול שלישי" - בממצאים עובדתיים שגיבשה הערכאה הראשונה.
בפני הערכאה הראשונה הוכח, כי המבקשת קיבלה - במקרים שבגינם הורשעה - סכומי כסף במזומן (או בנכסים שווי-ערך). בית-משפט השלום דחה את הסברי המבקשת באשר לגורלם של כספים אלה. משלא התקבל הסבר, המתיישב עם חפותה, לא נמצא בראיות הנסיבתיות שהובאו נגדה הספק הסביר הדרוש לזיכוייה (וראו דבריי בע"פ 3974/92 מוריס
אזולאי נ' מדינת ישראל , פ"ד מז(2) 565, בע' 569). אין, כאמור, מקום להתערבותי בהכרעתו של בית-משפט השלום בעניין זה.
הטענה בדבר "כפל דין" הינה טכנית ואינה משליכה על מהותו של פסק-הדין, וממילא אינה מצדיקה מתן רשות ערעור.
אשר-על-כן הבקשה נדחית.
ניתנה היום, א' באב תשס"ב (10.7.02).
ש
ו פ ט ת