פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ
5674/14
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
העותרים:
1. עבד רבו מרים
2. מועתצם שריף
נ ג ד
המשיב:
שר הפנים
בקשה
לפסיקת הוצאות
החלטה
העתירה נמחקה בהסכמת הצדדים, ונותרה להכרעה סוגיית ההוצאות - המשיב עותר לחיוב העותרים בהוצאותיו, ובתגובה שהגיש העותר מבקש הוא לחייב את המשיב בהוצאותיו שלו.
לאחר עיון בכל החומר שבתיק ובטענות הצדדים, החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.
לחובת המשיב שוקלת העובדה שההחלטה בבקשה שהגישו העותרים (להיתר שהייה או רשיון ישיבת ארעי) לוועדה ההומניטארית ניתנה זמן ממושך לאחר הגשת הבקשה ורק לאחר הגשת העתירה. כמו כן התגובה המקדמית לעתירה הוגשה על ידי המשיב כשנתיים לאחר הגשת העתירה, וזאת לאחר שהגיש בקשות ארכה רבות.
אולם מן הצד השני המשיב עמד בתגובתו המקדמית על כך שהעותרים הציגו בעתירה תשתית עובדתית שאינה מדויקת, העולה לטענתו כדי חוסר ניקיון כפיים. העותרים לא התייחסו עניינית לטענות המשיב בעניין זה במסגרת תגובתם, ונתון זה שוקל לחובתם.
בנסיבות אלו בכללותן, כאשר משני צידי המתרס קיימים טעמים השוקלים לחובת כל אחד מבעלי הדין, סבורה אני כי נכון יהיה שלא לעשות צו להוצאות, וכל צד יישא אפוא בהוצאותיו.
לצד זאת, תושב האגרה לעותרים בניכוי הסכום הקבוע בפרט 33 לתוספת לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007.
ניתנה
היום, י"ד באלול התשע"ז (5.9.2017).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת