בג"ץ 5693-24 בג"ץ 5693-24

השופט נעם סולברג:

1.העתירה שלפנינו מכוונת לביטול צו המעצר המינהלי שהוצא בעניינו של העותר.

2.תוקפו של צו המעצר הנתקף בעתירה, יפוג ביום 15.7.2024; קרי, מחר. בנסיבות אלה, פרק הזמן שנותר אינו מאפשר לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית. כפי שציינתי בעבר, "גם בעת שבה נעצר אדם לראשונה, ועניינו טרם הובא לביקורת שיפוטית, נקבע כי יש לאפשר 8 ימים לצורך הערכות לקיום דיון במעצרו, תוך מתן שהות מספקת לגורמי הביטחון להיערך לדיון כדבעי. הדברים הם בבחינת קל וחומר, שעה שצו המעצר המינהלי בעניינו של המבקש נבחן ואושר זה מכבר על-ידי שתי ערכאות שיפוטיות, המחזיקות במומחיות מיוחדת לעניין. מתוך הבנה לחשיבותה של הביקורת השיפוטית על מעצרים מינהליים, מקדיש בית משפט זה חלק ניכר מעתותיו לשם כך. [...] חרף האמור, לא ניתן לקבוע דיון דחוף 'מהרגע להרגע', כל אימת שמוגשת עתירה מעין זו. מה גם שכאמור, יש להביא בחשבון את הצורך של גורמי הביטחון, ושל מחלקת הבג"צים שבפרקליטות המדינה, להיערך לעתירה, כדת כראוי וכנכון. לפיכך, מקום שבו כבר במועד הגשת העתירה נותרו פחות מ-8 ימים לפקיעת תוקפו של צו המעצר המינהלי, אין מקום לקיים דיון בה לגופה" (בג"ץ 3597/24 עודה נ' שופט צבאי משפטאי, פסקה 7 (2.5.2024); ראו גם: בג"ץ 3587/24 תאיה נ' מפקד צבאי לאזור, פסקה 3 והאסמכתאות שם (2.5.2024)).

3.על כן, בנסיבות העניין, דין העתירה להידחות על הסף. אציין, כי לא נעלמה מעיני העובדה כי החלטת בית המשפט הצבאי לערעורים ניתנה רק ביום 10.7.2024. אכן, יש בכך כדי לפגוע ביכולתו של העותר להשיג על ההחלטה; הדעת אינה נוחה מכך. עם זאת, מובן כי טענותיו של העותר שמורות לו, וכי ככל שיוארך מעצרו, פתוחה לפניו הדרך להשיג על כך.

4.העתירה נדחית אפוא בזאת.