בג"ץ 5716/20 מור מוסלי יובל עו"ד- 184 אח' נ. ראש ממשלת ישראל

השופטת ד' ברק-ארז :

1.

זוהי עתירה נוספת שנסבה על קיום הפגנות ברחבי הארץ במהלכו של משבר הקורונה. העותרים הם למעלה מ-180 אזרחים שמתוארים בה כאזרחי המדינה. המשיבים 8-1 הם משטרת ישראל ובעלי תפקידים שונים בשירות הציבורי, ובהם ראש הממשלה וגורמים במערכת הבריאות, והמשיבה 9 היא עמותת חוזה חדש המעורבת לפי הנטען בהפגנות.

2.

הסעדים המבוקשים בעתירה שהוגשה ביום 13.8.2020 הם בעלי אופי כוללני. על-פי האמור בה על המשיבים "ליתן טעם מדוע הינם מאפשרים כמעט מדי יום ביומו, הפגנות בנות אלפי ועשרות אלפי מפגינים, כאשר בהפגנות אלו המפגינים מפרים פעם אחר פעם ותוך הפרה בוטה של תנאי רישיונם". כן נטען, כי קיומן של ההפגנות כרוך בהפרות של הוראות חוק שונות – החל במגבלות החלות מכוח ההסדרים הנוגעים למגיפת הקורונה, והמשך בהוראות בחוק העונשין, התשל"ז-1977 כדוגמת איסור על המרדה, מטרד לציבור, חסימת כבישים ועוד. בהתאם לכך, בית משפט זה התבקש להורות למשיבים שלא לאפשר לקיים הפגנות "אשר קיים חשש סביר ומוחשי" כי יהיו כרוכות בהפרת הוראות החוק וההסדרים האמורים "באופן שמסכן בוודאות קרובה את שלום הציבור בריאותו, בטחונו וכלכלתו". כן התבקש בית משפט זה להגביל את קיומן של ההפגנות באופן שיאפשר למשטרת ישראל לפזרן "בטרם יעברו המפגינים על הוראות מי מסעיפי החוקים".

3.

לעתירה צורפה פנייתו של העותר 1 לחלק מן המשיבים במכתב מיום 26.7.2020 הנושא את הכותרת "בקשה דחופה לאיסור קיום הפגנות שלא בהתאם לקבוע בחוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), תש"ף-2020". מכתב זה, כמו העתירה, נושא אופי כללי, ללא התייחסות עובדתית קונקרטית לאירוע מסוים מעבר לפעילויות שנעשות על-ידי מי שהעותרים מכנים "מפגיני 'בלפור'". עוד יש לציין, כי לביסוס הטענות בה צורפו לעתירה מובאות מפרסומים בכלי התקשורת ביחס להפגנות.

4.

ביום 25.8.2020 הוגשה תגובה מקדמית מטעם המשיבים 8-1. בתגובה זו נטען כי דין העתירה להידחות על הסף, בהתחשב בכך שהתבקש בה סעד כללי וגורף, שלפיו יש לאסור את קיומן של ההפגנות. בכך העתירה נבדלת, כך נטען, מעתירות אחרות שנדונו בבית משפט זה, כדוגמת בג"ץ 5078/20 פדידה נ' משטרת ישראל (19.8.2020) (להלן: עניין פדידה ) שעסק בעתירתם של אנשים המתגוררים בשכנות למעונו של ראש הממשלה והתבקשו בו סעדים קונקרטיים הנוגעים לתנאי ההפגנות כפי שאלה נקבעו על-ידי משטרת ישראל. עוד צוין, כי העותרים לא נקטו במיצוי הליכים קונקרטי, כדוגמת פנייה למשטרת ישראל בתלונה או בבקשה לבצע אכיפה ביחס להפגנה זו או אחרת, וכן כי התשתית העובדתית שעליה מבוססת העתירה לוקה בהישענות על הפניות לפרסומים בתקשורת. לגוף הדברים נטען כי הסעדים המבוקשים בעתירה הם בעלי אופי קיצוני וגורף, וכי המבוקש בה אינו תואם את ההלכה הפסוקה ביחס למשקל שיש לתת לחופש הביטוי בעת קביעת מגבלות על הפגנות, ובכלל זה את פסיקתו המפורשת של בית משפט זה מן הימים האחרונים ממש בעניין פדידה . בהקשר זה, צורף גם מכתב מטעם היועץ המשפטי לממשלה מיום 28.7.2020 הנושא את הכותרת "פניות בעניין התמודדות משטרתית עם הפגנות בעת האחרונה", שבו הודגש הצורך לאזן בעת הזו בין הזכות להפגין לבין האינטרס בשמירה על הסדר הציבורי, על שלום הציבור ועל בטחונו.

5.

אף המשיבה 9 הגישה תגובה מקדמית לעתירה, ובה נטען כי דינה להידחות על הסף מאחר שהעותרים לא מיצו הליכים כנדרש ואף לא הציגו תשתית עובדתית מספיקה לצורך ביסוס טענותיהם. עוד נטען, כי בית משפט זה נדרש אך לאחרונה לסוגיית ההפגנות שעליהן נסבה העתירה, ועל כן העתירה במתכונתה הנוכחית התייתרה.

6.

לאחר ששקלנו את הדברים אף אנו סבורים כי דין העתירה להידחות על הסף. מקובלות עלינו טענות המשיבים כי העתירה היא בעלת אופי כוללני, מבלי שהעותרים נקטו צעדים שנועדו להציג טענות קונקרטיות בפני הרשויות ולמצות הליכים בהקשר זה. לכך יש להוסיף כי העותרים נמנעו מלהציג תשתית עובדתית החורגת מהפנייה לפרסומים בתקשורת. למעשה, די בכך. למעלה מן הצורך נוסיף, כי הדיון בעתירה אף אינו נדרש לצורך הבהרת העקרונות החלים על עריכת הפגנות בנסיבות העת הזו, כאשר אלה חודדו זה עתה בפסק דין מקיף ועדכני. בין השאר, צוינו בעניין פדידה "הדברים שמסרה משטרת ישראל לגבי המאמצים המושקעים בשמירה על כללי הריחוק החברתי והחובה לעטות מסכות, כמו גם העובדה שתחימת אזור ההפגנה על ידה מתבססת בין היתר על הבטחת ריווח מרבי בין המשתתפים" (שם, בפסקה 30 לפסק דינו של השופט ע' פוגלמן ), וכן "עמדת המשטרה כי אין מניעה מבחינתה לקיים את הסדר הציבורי ולדאוג לביטחון הציבור בסדרי הגודל של ההפגנות הנוכחיות (לרבות הגדולות שבהן), גם בהינתן אילוצי התקופה" (שם).

7.

סוף דבר: העתירה נדחית. אין צו להוצאות.