בג"ץ 5725/10 יורי גרויסר נ. משרד הפנים מינהל האוכלוסין

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין ההליך שבכותרת. המשיבים מתנגדים לבקשה.

לאחר עיון בטענותיהם של בעלי הדין ובחומר שצורף לבקשה, באתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה בלבד. כידוע, על מבקש פטור מאגרה לעמוד בשני תנאים מצטברים: חוסר יכולת כלכלית וקיומה של עילה להליך. בנסיבות העניין, לא שוכנעתי כי העותרים עמדו כנדרש בהוכחת העדר יכולת כלכלית לצורך פטור מלא מתשלום אגרה. טענת העותר 1 הינה כי נאלץ לאחר עלייתו לישראל לממן באמצעות משכורתו – ששיעורה נמוך יחסית – שתי משפחות: בת-זוגו ושני ילדים בישראל; וכן הוריו, העותרים 2-3, החיים בטשקנט ואשר לפי הנטען הינם פנסיונרים ללא עבודה. יחד עם זאת, האסמכתאות שהובאו בתמיכה לטענות בדבר המצב הכלכלי הן חלקיות בלבד. כך למשל, העותר 1 צירף תדפיס חשבון בנק אולם לא סיפק פירוט לעניין נכסים שברשותו, לרבות חסכונות ופקדונות. יוער כי מתדפיס חשבון הבנק של העותר 1 עולה כי מדי חודש יורדים מחשבונו סכומים לצורך הפקדתם בפיקדון. לכך יש להוסיף כי מהחומר שבתיק עולה כי העותר 1 מתגורר בדירתה של בת-זוגו, ללא שכירות. לא הובא פירוט לעניין מצבה הכלכלי של בת-זוגו של העותר 1. זאת ועוד; העותרים מיוצגים בהליך שבכותרת, ולא הובהר כיצד עולה בידם לממן את ייצוגם. בהתחשב בכל אלה, לא ראיתי לפטור את העותרים באופן מלא מתשלום אגרה. יחד עם זאת, נוכח המצב הכלכלי הנטען והתשתית הראייתית החלקית שהובאה בעניין זה, ראיתי לילך לקראת העותרים ולהפחית את סכום האגרה לסך של 500 ש"ח. סכום זה ישולם עד ליום 1.9.2010, ולא- ימחק ההליך מהרישום, ללא צורך בהודעה נוספת.