בג"ץ 5731/02ט.ל רהיטי תינוקות בע"מ נ. משכל בע"מ

המשיבה - המעצבת ומייצרת רהיטי תינוקות הנמכרים בעיקר ברשת השיווק "שילב", עבורה מפתחת המשיבה דגמי ריהוט בלעדיים - הגישה בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תובענה כנגד המבקשים. בתובענה נתבקש בית-המשפט המחוזי להורות על מתן צו מניעה, שיאסור על המבקשים לשווק מוצרים המפרים את המוצרים מתוצרת המשיבה. במסגרת התובענה, שבוססה על עילות של הפרת הסכם, גניבת עין והפרת מדגם, עתרה המשיבה למתן סעדים זמניים.

בית-המשפט המחוזי קבע, כי התקשרות המשיבה עם רשתות ידועות בתחום שיווק ריהוט לתינוקות, יש בה כדי ללמד על המוניטין של המוצרים מתוצרתה; כי בין דגמי מיטות המכונים "אביב" ו"אור" ודגם שידה המכונה "הדס" מתוצרתם של המבקשים לבין מוצריה של המשיבה ישנו דמיון המעלה חשש להטעיה; כי ככלל אין לדון בשלב הבקשה למתן צו מניעה זמני בטענות המבקשים בעניין תוקפו של המדגם; וכי על-פני הדברים דגם מיטת "לי נצרים" מתוצרתם של המבקשים מפר מדגם רשום של המשיבה.

לפיכך, הורה בית-המשפט המחוזי על מתן צו מניעה זמני האוסר על המבקשים לייצר ולשווק מיטות מדגם "אביב", "אור", "לי נצרים" ושידה מדגם "הדס" מתוצרתם. כן הורה בית-המשפט המחוזי למבקשים למשוך בתוך שבעה ימים את המוצרים האמורים מבתי העסק (להלן: צו האיסוף) ולהגיש בתוך חמישה-עשר ימים תצהיר מפורט בדבר כמות המוצרים שנאספה (להלן: צו הגשת התצהיר). צו המניעה הותנה בהמצאת התחייבות עצמית וערבות צד שלישי ללא הגבלת סכום וכן ערבות בנקאית אוטונומית בסך 150,000 ש"ח, אשר אומנם הומצאו על-ידי המשיבה. לבקשת המבקשים, הורה בית-המשפט המחוזי על עיכוב ביצוע החלטתו למשך שבעה ימים בכפוף להמצאת ערבות בנקאית, ואולם המבקשים בחרו שלא להפקיד ערבות זו.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, שבגידרה חזרו המבקשים על טענותיהם בפני בית-המשפט המחוזי והוסיפו, כי צו האיסוף פוגע במוניטין של המבקשת 1 (להלן: המבקשת), וכי צו הגשת התצהיר חושף את סודותיה של המבקשת בפני המשיבה, שהיא מתחרה של המבקשת.

מנגד תמכה המשיבה יתדותיה בהחלטת בית-המשפט המחוזי, והוסיפה, כי צו האיסוף הכרחי כדי למנוע הטעיית לקוחות והמשך הפצה של מוצרים מפרים, וכי צו הגשת התצהיר אינו מפר סוד מסחרי של המבקשת, שכן עניינו אך במספר המוצרים שנאספו ולא במספר המוצרים שנמכרו.

יש לדחות את הבקשה שבפניי.

ככלל, ערכאת הערעור אינה מתערבת בשיקול-דעתה של הערכאה הראשונה בכל הנוגע למתן סעד זמני. ראו, למשל, רע"א 5072/00 איזי יוגב תעשיות בע"מ נ' מסגרית האחים אבו בע"מ , פ"ד נה(2) 307. המבקשים לא גילו עילה המצדיקה סטייה מכלל זה. בית-המשפט המחוזי, ששמע את טענות הצדדים, קבע, כעניין שבעובדה, כי בין המוצרים ישנו דמיון המעלה חשש להטעיה וכי מבלי לדון בשאלת תוקפו של המדגם, המבקשת הפרה מדגם רשום של המשיבה.

לכך יש להוסיף, כי אף מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים. כאמור הורה בית-המשפט המחוזי, לבקשת המבקשים, על עיכוב ביצוע החלטתו למשך שבעה ימים בכפוף להמצאת ערבות בנקאית, ואולם המבקשים בחרו שלא להפקיד ערבות זו וחלף זאת הגישו בקשה זו למתן רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע. מנגד, ביטולו של צו המניעה עלול לפגוע קשות במוניטין המשיבה ובהיקף מכירותיה. המשיבה אף הפקידה ערבויות מספיקות לצורך פיצויים הכספי של המבקשים, באם תדחה התובענה העיקרית והמבקשים יוכיחו את נזקם.

בנסיבות אלו, אין הצדקה למתן רשות ערעור.

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בסכום כולל של 20,000 ש"ח.