פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 5738/01 יורם מדר נ. מכון התקנים הישראלי

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · תו תקן למעליות ונוהלי מכון התקניםעתירות לבג"ץ נגד מכון התקנים הישראלי ונגד משיבים נוספים בדבר הענקת תו תקן למעליות

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בג"ץ דחה עתירות של יצרנית מעליות שטענה כי מכון התקנים מפלה אותה ומונע ממנה תו תקן. בית המשפט קבע כי לא הוכחה תשתית לאפליה ולא הוכח זכאות לתו התקן. עם זאת הומלץ לבחון מחדש את התקן והנוהלים כך שיהיו מפורטים וכתובים יותר, ולא נפסקו הוצאות.

העובדות

העותרים הם חברה היבואנית, מייצרת ומתקינה מעליות, ומתנגדת לדרך הטיפול של מכון התקנים בבקשותיה לקבלת תו תקן. העותרים הגישו מספר עתירות נגד מכון התקנים מאז שנת 1989. בהליכים נטען כי התקן הקודם כלל דרישת מקדם בטיחות שנעלמה מהתקן החדש.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם קיימת הפליה לרעה של העותרים על ידי מכון התקנים בהענקת תו תקן למעליותיהם?
  2. 2.האם יש לחייב את המשיבים לקבוע נוהלים ברורים לאישור מוצרים בתו תקן?

הלכות

  1. 1

    לא הוכחה תשתית מספקת לטענת אפליה, וההוכחה המינהלית לא הושגה לגבי זכאות לתו התקן.

    ״התמונה הכוללת בענין זה שניצבה לפנינו אינה מעמידה תשתית מספקת לבסס עליה טענה של אפלייה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    ראוי לבחון את התקן והנוהלים כך שיצרן ידע מראש על יסוד נוסח כתוב את העקרונות הבסיסיים לקבלת תו תקן.

    ״אנו סבורים שמן הראוי לבחון שוב את התקן והנוהלים על מנת שיצרן המעליות ידע כבר על יסוד נוסח כתוב״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • תו תקן
  • מכון התקנים הישראלי
  • מעליות
  • נוהלי בדיקה
  • תקן
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק

בג"ץ

5738/01

בג"ץ 7343/01

בפני:

כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד השופט י' טירקל

כבוד השופט א' ריבלין

העותרים:

1. יורם מדר

2. א.מ.כ.י. תעשיות בע"מ

נ ג ד

המשיבים בבג"ץ 5738/01:

1. מכון

התקנים הישראלי

2. הממונה על התקינה - משרד התעשיה והמסחר

3. מפקח עבודה ראשי - משרד העבודה והרווחה

4. שר התמ"ס

המשיב בבג"ץ 7343/01: מכון התקנים הישראלי

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

תאריך הישיבה:

י"ג טבת תשס"ג

(18.12.2002)

בשם העותרים:

עו"ד צבי הר נבו

בשם המשיב 1 בבג"ץ 5738/01 והמשיב בבג"ץ 7343/01:

עו"ד יורם סמואל

בשם המשיבים 4-2 בבג"ץ 5738/01:

עו"ד אורית קורן

פסק-דין

1.העותרים הם "מעליתן" וחברה שבגדרה הוא עוסק ביבוא, ייצור והתקנה של מעליות. המשיב הראשון הוא מכון התקנים הישראלי (להלן – מכון התקנים) ושאר שלושת המשיבים הם הממונה על התקינה במשרד המסחר והתעשיה, מפקח עבודה ראשי במשרד העבודה והרווחה ושר המסחר והתעשיה.

העותרים אינם רואים עין בעין עם מכון התקנים את ההליכים שבגדרם ניתן אישור על ידי מכון התקנים לסמן את מוצריהם בתו תקן ישראלי ומאז שנת 1989 הם כבר הגישו שלוש עתירות נגדו, ובכללן העתירה הנוכחית. למדנו בסוף הטיעון בעתירה הנוכחית שתלויה ועומדת עוד עתירה נוספת נגד מכון התקנים שהדיון בה טרם נתקיים.

2.בבג"ץ 5783/01 נתבעו ששה עשר סעדים רובם ככולם נגד מכון התקנים; בבג"ץ 7343/01 נכללו עוד סעדים נוספים ולאחר תיקונה של עתירה זו נותרו רק מקצתם אקטואליים. העותרים ראו להציף אותנו בגודש של מסמכים, עד שמרוב עצים אין רואים את היער; כך הוא, עד שהשופטת נאור, שטיפלה בעתירות בשלבן המקדמי, נמנתה והורתה לפרקליטים לתמצת את טענותיהם כל אחד לחמישה עמודים.

ריכוז העתירות, ככל שהדבר נוגע לענייננו, מלמד שהעותרים העלו את הנושאים הבאים: שהמשיבים מפלים אותם לרעה ונמנעים מלהעניק להם תו תקן ומשאירים אותם בהליכי ביניים, למרות שהם עמדו ועומדים בכל הנוהלים והתקנים שבדין; וששומה על המשיבים לקבוע נוהלים ברורים שלפיהם יוכלו העותרים ושכמותם לכלכל את צעדיהם.

3.העותרים לא טרחו בעתירותיהם לגלות את כל התכתובת שבידיהם וזו נתגלתה רק מתשובת המשיבים. התמונה הכוללת בענין זה שניצבה לפנינו אינה מעמידה תשתית מספקת לבסס עליה טענה של אפלייה; גם אין בידינו לומר שהעותרים הוכיחו ברמת ההוכחה המינהלית שהם כבר זכאים לקבל תו תקן למעליותיהם; לא הוכח לנו ברמה האמורה שמכון התקנים מתנכל להם או מתעמר בהם לשוא. ככל שניתן ללמוד מן החומר שלפנינו כוללים התקנים הרלבנטיים תשתית בסיסית שעל יסודה קיים מידע כללי שעל יסודו רשאים יצרני המעליות ליצר את מעליותיהם; עם זאת קיימים גם נוהלי בדיקה מוגדרים שלטענת העותרים אינם מופעלים כיאות, בחינת איש הישר בעיניו יעשה; לא התרשמנו שאמנם כך הוא; עם זאת יש לכאורה ממש בטענה שהתקן הרלבנטי ונוהלי הבדיקה יכול ויהיו מפורטים יותר; כך, למשל, נכלל בתקן הקודם - שתוקפו היה עד נובמבר 2000 – "מקדם בטיחות של 5 לפחות" לחלקי המשקולת המאזנת של המעלית, אך מקדם זה נעלם מהתקן החדש; מכון התקנים טען לפנינו ש"הכל יודעים" שבענין זה פועלים לפי התקן האמריקאי, אך אין לכך זכר בתקן החדש.

4.לא מצאנו שטענות העותרים בענין זה, כמו בניינים אחרים המשמשים נשוא לעתירות, מצדיקות הוצאת צו-על תנאי; עם זאת אנו סבורים שמן הראוי לבחון שוב את התקן והנוהלים על מנת שיצרן המעליות ידע כבר על יסוד נוסח כתוב, ולא רק על יסוד "נוהלים שבפרקטיקה טובה", את העקרונות הבסיסיים שאם ימלא אחריהם יוכל לקבל תו תקן; מאחר שנאמר לנו שכל הנושא עומד לפי רויזיה אנו מקווים שהערותינו תילקחנה בחשבון כאשר יגובש התקן החדש.

אנו דוחים את העתירות, אך בנסיבות הענין ולאור הערותינו, החלטנו שלא לעשות צו להוצאות.

ניתן היום, י"ג טבת תשס"ג

(18.12.2002).

המשנה לנשיא ש ו פ ט ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (3 מסמכים)

  • בג"ץ 4400/10יורם מדר נ. משרד התעשייה והמסחר והתעסוקהפסק-דין
  • בג"ץ 7343/01יורם מדר נ. מכון התקנים הישראליהחלטה
  • בג"ץ 7343/01יורם מדר נ. מכון התקנים הישראליהחלטה

הלכות

  1. 1לא הוכחה תשתית מספקת לטענת אפליה, וההוכחה המינהלית לא הושגה לגבי זכאות לתו התקן.
  2. 2ראוי לבחון את התקן והנוהלים כך שיצרן ידע מראש על יסוד נוסח כתוב את העקרונות הבסיסיים לקבלת תו תקן.