החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 5744/14 ולדימיר פלגוטה נ. שר הפנים

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט קיבל בקשה לפסיקת הוצאות לאחר שהעתירה נמחקה בעקבות החלטת המשיבים להעניק לעותר 1 מעמד של עולה. נקבע כי קמה חזקה לטובת העותרים לפיה הגשת העתירה הייתה מוצדקת וכי קיים קשר סיבתי בינה לבין הסעד, וכי המשיבים לא הצליחו לסתור אותה. המשיבים חויבו בהוצאות בסך 6,500 ש"ח והאגרה הושבה בניכוי הסכום הקבוע בפרט 33.

העובדות

העותרים עתרו נגד החלטת המשיבים לדחות בקשה לקבלת אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות. לאחר הגשת העתירה זומן העותר 1 לראיונות והוצע לבצע בדיקות גנטיות, שתוצאותיהן תמכו בטענות העותרים. המשיבים הודיעו על מתן מעמד של עולה לעותר 1, והעתירה נמחקה לבקשת העותרים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לחייב את המשיבים בהוצאות העותרים לאחר מחיקת עתירה שהתקבלה בפועל בדין ודברים?
  2. 2.האם הגשת העתירה הייתה מוצדקת וקיים קשר סיבתי בינה לבין קבלת הסעד המבוקש?

הלכות

  1. 1

    קמה חזקה לטובת העותרים לפיה הגשת העתירה הייתה מוצדקת וקיים קשר סיבתי בין הגשתה לבין קבלת הסעד, כאשר ניתן הסעד שהתבקש.

    ״משכך קמה, כידוע, חזקה לטובת העותרים לפיה הגשת העתירה הייתה מוצדקת וקיים קשר סיבתי״
  2. 2

    היעדר הסבר מצד המשיבים מדוע לא נערכה בחינה מקיפה של הבקשה לפני הגשת העתירה מחזק את המסקנה כי העתירה דרבנה את המשיבים לבחינה זו.

    ״בהיעדר הסבר כאמור, אין לי אלא להניח כי העתירה היא היא אשר דרבנה את המשיבים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פסיקת הוצאות
  • חזקה
  • קשר סיבתי
  • חוק השבות
  • אזרחות ישראלית
  • בדיקות גנטיות
  • השבת אגרה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ

5744/14

לפני:

כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו

העותרים:

1.

ולדימיר פלגוטה

2. מאיה פלגוטה

3. אלכסנדר פלגוטה

4. אירינה דודיאן

5. פלונית

6. פלוני

נ ג ד

המשיבים:

1.

שר הפנים

2. מנהל רשות האוכלוסין

בקשה לפסיקת הוצאות

החלטה

לפניי בקשה לפסיקת הוצאות בעתירה שבכותרת, המופנית כנגד החלטת המשיבים לדחות בקשה מטעם העותרים לקבלת אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, התש"י-1950. העתירה נמחקה לבקשת העותרים ביום 8.5.2016 לאחר שהמשיבים הודיעו כי החליטו להעניק לעותר 1 מעמד של עולה מכוח חוק השבות. החלטה זו משליכה גם על זכאותם של יתר העותרים. המשיבים מתנגדים לבקשה לפסיקת הוצאות.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבים לה וביתר המסמכים שבתיק, ובחנתי את הבקשה על רקע אמות המידה החלות בכגון דא (בג"ץ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון , פ"ד מח(4) 217 (1994); בג"ץ 2908/06 איוונוב נ' שר הפנים (21.4.2010))

- הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להתקבל.

אין חולק, כי בסופו של יום ניתן הסעד אשר התבקש במסגרת העתירה. משכך

קמה, כידוע, חזקה לטובת העותרים לפיה הגשת העתירה הייתה מוצדקת וקיים קשר סיבתי בין הגשת העתירה לבין קבלת הסעד. איני סבור כי עלה בידי המשיבים לסתור חזקה זו.

ודוק: המשיבים טוענים כי התשתית העובדתית אשר על בסיסה התקבלה ההחלטה הסופית בעניינו של העותר 1 שונה משמעותית מזו שעמדה לפני הגורמים המחליטים עובר להגשת העתירה. בכך מכוונים המשיבים לעובדה שלאחר הגשת העתירה זומן העותר 1 לראיונות (הן בפני גורמי נתיב והן בפני בעלת תפקיד בכיר במשיבה 2), ובהמשך אף הוצע לעותרים לבצע בדיקות גנטיות מסוימות. בדיקות אלה אכן בוצעו, ותוצאותיהן תמכו בטענות העותרים. ואולם, המשיבים לא נתנו הסבר מדוע אותה בחינה מקיפה של בקשת העותרים - הכוללת ביצוע ראיונות והצעה לעריכת בדיקות גנטיות - לא בוצעה לפני

הגשת העתירה, דבר אשר ככל הנראה היה חוסך מן העותרים את הצורך לפנות לבית משפט זה. בהיעדר הסבר כאמור, אין לי אלא להניח כי העתירה היא היא אשר דרבנה את המשיבים לעריכת בחינה מקיפה כאמור, בחינה אשר בסופה הגיעו לכלל מסקנה כי דינה של הבקשה להתקבל.

המאמצים אשר נעשו על ידי המשיבים על מנת לסייע לעותרים בעריכת הבדיקות הגנטיות (כמתואר בפיסקה 12 לתגובה) אמנם ראויים לשבח, אולם בניגוד לנטען איני סבור כי יש בהם כדי להצדיק את דחיית הבקשה לפסיקת הוצאות.

נוכח האמור לעיל, הבקשה מתקבלת. בשים לב לכלל נסיבות העניין - ובכלל זה מהות העתירה; העובדה שהיא הסתיימה כתוצאה מדין ודברים ממושך בין הצדדים, ללא צורך בקיומו של דיון על פה לפני הרכב שופטים; והיעדר תשתית מתאימה בנוגע לסכום ההוצאות בו נשאו העותרים בפועל - יחויבו המשיבים בהוצאות לטובת העותרים בסכום של 6,500 ₪. כן מורה אני על השבת האגרה אשר שולמה בהליך זה, בניכוי הסכום הקבוע בפרט 33 לתוספת לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז - 2007.

ניתנה היום, כ"ה

באב התשע"ו (29.8.2016).

גלעד

לובינסקי זיו, שופט

ר

ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1קמה חזקה לטובת העותרים לפיה הגשת העתירה הייתה מוצדקת וקיים קשר סיבתי בין הגשתה לבין קבלת הסעד, כאשר ניתן הסעד שהתבקש.
  2. 2היעדר הסבר מצד המשיבים מדוע לא נערכה בחינה מקיפה של הבקשה לפני הגשת העתירה מחזק את המסקנה כי העתירה דרבנה את המשיבים לבחינה זו.