נדחו פה-אחד העתירות לבג"ץ בעניין התיקון לחוק-יסוד: הכנסת ולחוק הכנסת, התשנ"ד-1994 בעניין הפסקת חברותו של חבר כנסת שיש במעשיו משום הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל (חוק ההדחה)
בית המשפט העליון (בהרכב מורחב של תשעה שופטים – הנשיאה חיות, המשנה לנשיאה מלצר, השופט ( בדימ ')
דנציגר והשופטים הנדל, פוגלמן , עמית, סולברג , שהם ומזוז) דחה הערב (27.5.2018) פה אחד שתי עתירות שהופנו נגד תיקונים לחוק-יסוד: הכנסת ולחוק הכנסת, אשר הקנו לכנסת סמכות להפסיק חברותו של חבר כנסת שיש במעשיו משום הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל (בג"ץ 5744/16).
בית המשפט דחה את טענת העותרים כי יש בתיקון לחוק היסוד משום שינוי של שיטת הבחירות הנהוגה בישראל וקבע כי הוא אינו משליך על שוויון הסיכויים של הרשימות המתחרות בבחירות. על כן, כך הוסיף בית המשפט העליון וקבע, לא נדרש לצורך קבלתו רוב של 61 חברי כנסת בכל שלוש הקריאות לפי סעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת. עוד נפסק כי חוק ההדחה אינו מצריך הכרעה בסוגיה המשפטית הסבוכה הנוגעת לסמכותו של בית המשפט לפסול תיקון בחוק יסוד. זאת בשים לב לאיזונים ולבלמים שנקבעו במסגרת החוק, לאמות המידה המצומצמות להפעלתו ולעובדה כי ניתן לערער לבית המשפט העליון על החלטת הכנסת לפסול חברות של חבר כנסת מתוקף אותו החוק.